עפ"ג 56093-03-15

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על עונש של 16 חודשי מאסר בפועל (עם 10 חודשי מאסר על תנאי) שהוטל על המערער, אשר הורשע יחד עם שני שותפים בפריצה לדירה ובניסיון לגניבת רכוש. המערער טען, כי שגה בית משפט קמא בכך שהטיל עליו עונש מאסר ממושך ולא איפשר לו לעבור הליך שיקומי-טיפולי. הוא הצביע על הודאתו המיידית, על המאמץ הניכר להשתקם משימוש בסמים, על נסיבות חייו הקשות ועל השינויים החיוביים שחלו בחייו מאז ביצוע העבירה. ההגנה ביקשה צו עבודות שירות ותקופת מבחן. בית המשפט אמנם הכיר בטיעוניו של המערער ובנסיבותיו האישיות, אך הדגיש את חומרת העבירה, במיוחד נוכח התכנון הקפדני הכרוך בכך, והצורך להגן על הציבור. בית המשפט לא מצא כל פגם בגזר דינו של בית משפט קמא, וציין כי העונש שהוטל מצוי בקצה הנמוך של טווח הענישה. עם זאת, על מנת לפתוח צוהר של תקווה עבור המערער, הפחית בית המשפט את העונש בחודשיים וניכה את 17 ימי המעצר, וכתוצאה מכך נקבע עונש מתוקן של 14 חודשי מאסר. המערער נצטווה להתייצב בבית מעצר קישון במועד קצוב. לפיכך נדחה הערעור בעיקרו, בכפוף לשינויי גזר הדין האמורים.