בש"א 4262/04

תקציר

פסק הדין הנדון דוחה בקשה לדחיית תביעה על הסף מחוסר עילה, בהתאם לתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי. מדובר בתביעה שהגיש אזרח אמריקאי, הבעלים היחיד של חלקת אדמה בירושלים, נגד גופים שונים מטעם האו"ם בגין הסגת גבול ברכושו. הנתבעת ביקשה לפטר אותה בשל חסינות מפני תביעה משפטית ממנה נהנה האו"ם. תוך הכרה בעקרון חסינות האו"ם במשפט הבינלאומי והמקומי, מדגיש בית המשפט את הצורך לאזן זאת עם זכויות הקניין של התובע ועם גישתו לצדק. השופט קובע כי דחייה על הסף אינה ראויה במקרה זה, שכן יש לבחון היטב את היקפה ותחולתה של החסינות במקרה העיקרי. תחת זאת, השופט מעדיף דיון ענייני והכרעה לגופו של עניין. ראוי לציין כי השופט מדגיש את ההבחנה בין חסינות האו"ם לבין חסינותו של ריבון זר, כאשר הראשונה היא מוחלטת והשנייה יחסית, אך גם מטיל ספק באופייה המוחלט של חסינות האו"ם בענייני המשפט הפרטי. השופט מגיע למסקנה כי יש לשמוע ראיות וטיעונים בתיק העיקרי, ודוחה את בקשת הדחייה. המבקש נדרש לכסות את הוצאות המשפט של התובע.