ע"א 8098/22

תקציר

המשיב הגיש תגובה לערעור בבקשה לדחותו, שכן נראה לו כי מדובר בטקטיקת שיהוי גרידא בה נוקט המערער, אשר עד כה לא הצליח לקבל סעד זמני. המשיב חוזר על טיעוניו הקודמים לפסילת המערער, אותם נאלץ לבקש בשל "התנהלותו החריגה והבלתי מקובלת" לכאורה של המערער. המשיב מדגיש כי אין לו כל בעיה להמשיך את הדיון בפני ההרכב הנוכחי, אך נוכח התנהלותו של המערער, לרבות חשיפת קשר כביכול בין עוזרו המשפטי של המשיב לבין בא כוחו לשעבר של המערער, הוא סבור כי יש לדחות את הערעור. המערערת, מצדה, לא הוכיחה כל עילה משפטית שתצדיק את פסילת המשיב. החלטת המשיב לפסול את עצמו מבוססת על חשש תקף למראית עין של צדק וחשש למשוא פנים, שכן התנהלותו של המערער, לרבות ניסיונות לכאורה להשפיע על תוצאות ההליך, חצתה את הגבול לטריטוריה בלתי ראויה. התקדימים הוכיחו כי לא ניתן לאפשר לבעלי דין להשפיע על הרכב ההרכב באמצעות פעולות פרובוקטיביות. זאת ועוד, תחושתו הסובייקטיבית של המשיב כי אין באפשרותו להמשיך ולשבת בהליך זה ללא משוא פנים או חשש לפגיעה בעשיית צדק היא גורם משמעותי. בנסיבות חריגות אלה, הערעור נדחה, והמשיב מחויב לכיסוי הוצאותיו ושכ"ט המערער, נוכח התנהלותו של האחרון במהלך ההליך.