ע"פ 6559/09

תקציר

בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע, אשר הרשיע את המערער בנהיגה בשכרות והטיל עליו עונשים הכוללים קנס ופסילה מלנהוג, ערער המערער הן על ההרשעה והן על חומרת העונש. ההרשעה המקורית התבססה על תוצאת נשיפה שהצביעה על ריכוז אלכוהול של 330 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף ובדיקת מאפייני משטרה. עם זאת, במהלך הערעור נטען כי רמה זו היא גבולית וצריכה להצדיק אישום מופחת של נהיגה תחת השפעה, הנושאת עונש קל יותר. בא כוח המערער הפנה להחלטת בית משפט השלום בירושלים שקבעה רף אכיפה גבוה יותר של 400 מיקרוגרם, והציע כי תקדים זה צריך להנחות את החלטת הערעור. מנגד, טענה המדינה כי ההרשעה והעונשים ראויים על סמך הראיות והערכות בית משפט קמא. ערכאת הערעור ציינה כי בעוד שהחלטת בית משפט קמא הייתה נכונה בזמנו על בסיס סף של 260 מיקרוגרם, הסף החדש שהוכר על ידי בית המשפט בירושלים מצדיק בחינה מחודשת. בעקבות זאת, החליט ערכאת הערעור לתקן את ההרשעה לסעיף האישום הקל יותר של נהיגה תחת השפעה, ובכך להפחית את פסילת הנהיגה מ-20 ל-6 חודשים, כאשר יתר העונשים נותרים ללא שינוי. החלטה זו משקפת יישום של טובת הספק בשל סטנדרטים מתפתחים לגבי רמות אלכוהול מקובלות.