LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"א 2711-07-25

החלטה עליון

📋
מספר הליך2711-07-25
📂
סוג הליךע"א
📅
תאריך14 באוגוסט 2025
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםמור דהן אלמוזנינו נ. ירון שומרון
👨‍⚖️
שופטיםיעל וילנר

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, על בסיס המידע שסופק בלבד: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון בע"א 2711-07-25** **רקע והצגת הסכסוך:** ההחלטה עוסקת בבקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קיבל תביעתם של המשיבים (המוכרים) וביטל הסכם מכר של בית שנחתם בין המבקשת (הקונה, יחד עם גירושיה) לבין המשיבים. בנוסף, חויבה המבקשת בתשלום פיצויים מוסכמים והוצאות משפט. ההסכם נחתם ביום 15.9.2023, כאשר תמורת הבית נקבעה על 2,200,000 ש"ח. ההסכם כלל תנאי מתלה בדבר קבלת הקונים כחברים בקיבוץ תוך שישה חודשים, וכן סעיף פיצויים מוסכמים בסך 100,000 ש"ח בגין הפרה יסודית. המוכרים הגישו תביעה לביטול ההסכם ולקבלת הפיצויים המוסכמים, בטענה להפרה יסודית מצד הקונים – אי-תשלום התמורה במועדים שנקבעו ואי-עמידה בתנאי המתלה לקבלת חברות בקיבוץ. במהלך הדיון המשפטי, התגרשו המבקשת והמשיב 3 (הקונה השני). המבקשת הציעה להשלים את העסקה לבדה, הצעה שנדחתה על ידי המוכרים. בית המשפט המחוזי קיבל את טענות המוכרים, קבע שההסכם הופר הפרה יסודית, ביטל אותו וחייב את הקונים (ובכללם המבקשת) בתשלום פיצויים מוסכמים והוצאות. **הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע:** המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין, בטענות שהעדר תשלום התמורה היה בהסכמה, שהמוכרים הם שהפרו את ההסכם בכך שדחו את הצעתה להשלים את העסקה לבדה, וכי המשיב 3 אחראי לסיכול ההסכם. במקביל לערעור, הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. עיקר טענתה בנוגע לעיכוב ביצוע נוגעת למאזן הנוחות – אם הבית יימכר לצד ג', הדבר ימנע אכיפת ההסכם במקרה של קבלת הערעור, והיא טוענת לסיכויי ערעור גבוהים. **ניתוח ההחלטה המשפטית של בית המשפט העליון (השופטת וילנר):** השופטת וילנר דחתה את הבקשה לעיכוב ביצוע. הניתוח שלה מתבסס על מספר עקרונות משפטיים ומבחין בין הסעדים המבוקשים בערעור לבין היקף הסעד המבוקש בעיכוב הביצוע. 1. **היקף סמכות עיכוב הביצוע ותכליתו:** * **עקרון יסוד:** השופטת מזכירה את תקנה 145(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, המאפשרת לבית המשפט שלערעור להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שעליה מערערים. * **תכלית:** מטרת עיכוב הביצוע היא "לשמור על אינטרס המערער לקבל סעד אם ערעורו יתקבל, ולא להעמידו בפני מצב בלתי-הפיך". * **הגבלת היקף הסעד:** עיכוב הביצוע אינו יכול להרחיב את הסעד שהמבקש עשוי לקבל אם ערעורו יתקבל. כלומר, הבקשה לעיכוב ביצוע אינה יכולה לכלול דרישות שמעבר לסעד המבוקש בערעור עצמו. (הפניה לספרו של אורי גורן ולהלכת ע"א 4142/16). 2. **הבחנה בין הסעדים המבוקשים בערעור לבין הסעד המבוקש בעיכוב הביצוע:** * **האיבחנה המכרעת:** השופטת מצביעה על פער משמעותי בין הסעדים המבוקשים בערעור לבין הסעד המבוקש בבקשה לעיכוב ביצוע. * **הסעדים בערעור:** הובהר כי הסעדים הנתבעים בערעור מתייחסים אך ורק לחיובים הכספיים – השגות המבקשת על חיובה בתשלום פיצויים למשיבים. לא הוגש ערעור בנוגע לאכיפת ההסכם. * **הסעד המבוקש בעיכוב הביצוע:** הבקשה לעיכוב ביצוע כללה דרישה לאסור על המשיבים לבצע כל דיספוזיציה בבית (כלומר, למכור אותו לצד ג'). * **החידוש/העיקרון המשפטי:** השופטת קובעת כי הדרישה לעיכוב דיספוזיציה בבית "עולה על הסעדים המבוקשים בערעור". מכיוון שהערעור עוסק רק בסוגיות כספיות, אין זה ראוי לעכב את יכולת המשיבים לעשות שימוש בביתם (כגון מכירתו), שכן הסעד המבוקש בעיכוב הביצוע (מניעת דיספוזיציה) אינו תואם את הסעד המבוקש בערעור (שלא נדרש לעניין אכיפת ההסכם). לפיכך, "די בכך כדי לדחות את הבקשה". 3. **הכלל בנוגע לעיכוב ביצוע של חיובים כספיים:** * **ההלכה הפסוקה:** השופטת מזכירה את הכלל שנקבע בפסיקה – שלא לעכב ביצוע של חיובים כספיים, ובפרט לא של חיוב הוצאות משפט, אלא במקרים חריגים. (הפניה להלכות ע"א 1256/16 ו-ע"א 9007-12-24). * **החלת הכלל:** בענייננו, חיוב הפיצויים המוסכמים (100,000 ש"ח) וחיוב ההוצאות (20,000 ש"ח) הם חיובים כספיים. השופטת לא ראתה בעובדות המקרה חריג המצדיק סטייה מהכלל. 4. **השלכות נוספות של עיכוב ביצוע (הערה "מעבר לנדרש"):** * **השלכה בלתי-רצויה:** השופטת מציינת כי עיכוב ביצוע תשלום הפיצויים המוסכמים היה גורר אוטומטית גם עיכוב ביצוע השבת התמורה שכבר שולמה על ידי הקונים (650,000 ש"ח). * **תוחלת הבקשה:** כתוצאה מכך, השופטת מטילה ספק ב"תוחלת הבקשה ביחס לחיוב הכספי", שכן עיכובו היה יוצר סיבוך נוסף ולא בהכרח משרת את מטרת הבקשה בצורה יעילה. **מסקנה:** הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, והמבקשת חויבה בהוצאות למשיבים. בית המשפט העליון הדגיש את ההבחנה בין היקף הסעד המבוקש בערעור (כספי בלבד) לבין הסעד המבוקש בעיכוב הביצוע (מניעת דיספוזיציה בבית), קבע שהבקשה לעיכוב הביצוע חורגת מהסעדים המבוקשים בערעור, וכי חיובים כספיים מעוכבים רק במקרים חריגים. **עקרונות משפטיים מרכזיים שעלו:** * **תכלית עיכוב הביצוע:** שמירה על האפשרות לממש את פסק הדין אם הערעור יתקבל, ומניעת מצב בלתי-הפיך. * **היקף הסעד בעיכוב ביצוע:** סעד עיכוב הביצוע אינו יכול להיות רחב יותר מהסעד המבוקש בערעור עצמו. * **הבחנה בין סוגי חיובים:** עיכוב ביצוע של חיובים כספיים הוא החרגה מהכלל, ונעשה רק במקרים מיוחדים, לעומת חיובים אחרים. * **עקרון האחידות של הסעד:** הפסיקה שואפת להתאמה בין הסעדים המבוקשים בערעור לבין הסעדים המתבקשים במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע. **חידושים משפטיים:** אין בהחלטה זו חידושים משפטיים מהותיים או פורצי דרך, אלא יישום ברור של עקרונות דיוניים קיימים בפסיקה, ובפרט ההלכה בדבר ההתאמה בין היקף הבקשה לעיכוב ביצוע לבין ההשגה המרכזית בערעור. הדגש הוא על הפרקטיקה הדיונית והשמירה על סדר ועל עקביות בין הערכאות השונות.

חקיקה מקושרת

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

ע"א 2711-07-25 מור דהן אלמוזנינו נ. ירון שומרון, עליון (14.8.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית