עב"ל 52303-06-13

תקציר

המוסד ערער על החלטת בית הדין האזורי שהתירה את תביעתו של אדם בגין שילוב נכויות כתוצאה משתי תאונות עבודה נפרדות. המוסד טען כי הליך הצמדת הנכות לא נועד להחיות תביעות שנדחו בשל שיהוי, וכי הדרישה לתשלום תגמולים צריכה לחול על שתי התאונות. עם זאת, בית הדין לעררים של המוסד לביטוח לאומי לא הסכים. בית המשפט קבע כי לשונו הברורה והמפורשת של החוק הרלוונטי מתירה צירוף נכויות לצורך הגדלת דרגת הנכות, כל עוד שולמה גמלה בגין נכות קודמת. במקרה דנן, מאחר שהמשיב קיבל מענק בגין התאונה הראשונה, התקיימה הדרישה. בית המשפט הבחין מקרה זה מפסקי דין קודמים, והדגיש כי שני הנכים היציבים זכאים למענק, מה שיוצר סיכוי ממשי למעבר לקצבה. בנוסף, צוין כי בפסקי הדין הקודמים מדובר בנסיבות חריגות, כגון שיהוי ממושך בהגשת תביעות או נכויות שלא היו מזכות בהטבות. משכך, דחה בית המשפט את הערעור וקבע כי יש להביא את עניינו של המשיב בפני ועדה רפואית שתבחן את שילוב הנכות לגופו. המוסד חויב לכסות את הוצאות המשיב.