ע"פ 3546/19

תקציר

בית המשפט הכריע בערעור על הרשעה ברצח בכוונה תחילה ובניסיון לרצח, ויישם רפורמות אחרונות בחוק המתת חסד. במקור, המערער הורשע ברצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, שדינו מאסר עולם חובה. המקרה נבחן מחדש לאור רפורמה חקיקתית שמטרתה להבחין בין רצח "בסיסי" לרצח "בנסיבות מחמירות", כאשר מאסר עולם הוא עונש מקסימלי ולא חובה עבור הראשון. בית המשפט הכיר ביסודות העובדתיים של כוונה מוקדמת במעשיו של המערער, שכללו תכנון וכוונה, כפי שעולה מהירי בקורבן מטווח קצר. בית המשפט דחה את טענת המערער כי פעל תוך התגרות וניתוק, תוך ציון התנהגות מחושבת במהלך האירוע. ההחלטה קבעה כי הרצח לא עמד בקריטריונים של נסיבות מחמירות לפי סעיף 301א(א) שהיו מצדיקים עונש חמור יותר למרות השימוש בנשק. מעשיו של המערער לא יצרו איום ממשי על אחרים, כפי שנראה בתרחישים של ירי פצצות או ירי חסר הבחנה. משכך, הוחלה הרפורמה בעבירות המתת חסד לטובת המערער, תוך הפחתת סעיף האישום לעבירת רצח "בסיסית" לפי סעיף 300(א). התיק הועבר לבית המשפט המחוזי כדי שישקול מחדש את גזר הדין לפי סעיף אישום מתוקן זה, בהתאם לכוונת הרפורמה להטיל עונשים ההולמים את חומרת העבירות ואת הקשרן. השופטים א' שטיין וג' כנפי-שטייניץ הסכימו עם פסק הדין והדגישו את הצורך לשמור על הבחנה זהירה בין דרגות חומרת הרצח.