עת"מ 1083-09-10

תקציר

העותרת, הזכאית לדיור ציבורי, הגישה עתירה נגד דרישת המשיבה לוותר על מקומה בתור לדיור הציבורי כתנאי להגדלת הסיוע בשכר דירה. העותר טוען כי החובה לעשות בחירה זו אינה חוקית. בית המשפט מגיע למסקנה כי למשיבה שיקול דעת רחב ביישום מדיניות הדיור שלה, ועצם הצגת תכניות חלופיות לבחירת זכאי הסיוע אינה מצדיקה התערבות. טענת העותרת כי סכום הסיוע במסגרת תכנית "שכר דירה מוגדל להשכרה" אינו מספיק כדי לעמוד ברף הזכאות לדיור ציבורי אינה מוצדקת. יתרה מכך, מאות משפחות בחרו לוותר על מקומן בתור ולקבל סיוע מוגבר, בעוד אחרות בחרו להישאר. מאחר שהעותרת אינה מערערת על סכום הסיוע המוגדל והבחירה היא שלה, בית המשפט אינו רואה עילה להתערב ומורה על מחיקת העתירה. פסק הדין נשלח לבאי כוח הצדדים באמצעות פקסימיליה.