ת"א 22116-04-22

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובע, שמואל, שתבע שני נתבעים, לידר קודס ואוהב ציון, בגין מצגי שווא שנעשו לגבי הזדמנות השקעה בהיי-טק. ההשקעה, שהייתה אמורה להיות בטוחה ומבטיחה, הוצגה כ"מועדון משקיעי ההייטק החרדי הגדול בעולם". שמואל השקיע 1,600,000 ₪ אך איבד את כל חסכונותיו לאחר קריסת העסק. בית המשפט מצא כי מדובר בחברה בעלת ניהול כושל, חסרת יכולות פיננסיות עצמאיות ומסתמכת כולה על תשלומי שכר לימוד מעסק נפרד, מכללת אטרה, שהיה אף הוא בבעלות הנתבעים. מצבה הפיננסי של המכללה היה שזור בזה של החברה, ושני הגופים נכשלו בסופו של דבר בשל פרסום שלילי והיעדר מימון. הראיות הראו כי אוהב ציון היה הפנים והמוח מאחורי החברה, וייצוגיו הכריזמטיים והמטעים גרמו לשמואל למהר להשקיע מבלי לבצע כל בדיקת נאותות. הנתבעים נמנעו מלגלות מידע חיוני, לרבות הסיכונים הגבוהים הכרוכים בכך ומצבה הפיננסי האמיתי של החברה. בנוסף, ההבטחה להשקיע 25% מהתמורה בנדל"ן לא קוימה. בית המשפט קבע כי הנתבעים רימו את שמואל וכי החלטתו להשקיע התבססה על הצהרותיהם והשמטות המטעות שלהם. השופט קבע כי שמואל רשאי לבטל את ההסכם ולתבוע השבת השקעתו, שלא נוצלה למטרותיו המיועדות. יתר על כן, אוהב ציון, שמילא תפקיד משמעותי בחברה, נשא באחריות אישית לנזק שנגרם לשמואל. בית המשפט הורה לנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לשמואל 1,600,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. כמו כן נדרשו לכסות את הוצאותיו ושכר טרחת עורך דינו של שמואל, בסך 132,646 ש"ח ו-90 אלף ש"ח, בהתאמה. פסק הדין כלל זכות ערעור לערכאה גבוהה יותר בתוך 60 יום.