רבני 1310222/5

תקציר

בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע הורה לבעל לתת גט לאשתו. הבעל עזב את הארץ חודשיים לאחר שאשתו עזבה את ביתם המשותף ולא חזר. האישה ביקשה להתגרש מכמה טעמים, ובהם היעדרותו של הבעל, המונעת ממנה את כל ענייני הנישואין; אלימות נפשית ופיזית; לעבור על הדת; ומאמלל אותה. הבעל בקושי השתתף בדיונים ולא הבהיר את עמדתו בבקשת הגירושין. בית הדין שמע את טענותיה וראיותיה של האישה המצביעות על יחסו הקשה והמזלזל של הבעל כלפיה, לרבות אילוצה לעבוד בשבת. השופטים קבעו כי עזיבתו של הבעל את הארץ, ללא כל ציפייה לחזרתו, היוותה סיבה מספקת לחייבו להתגרש מאשתו. פסק הדין פירט את המאמצים שנעשו לנהל משא ומתן בין הצדדים ואת חוסר שיתוף הפעולה של הבעל. בית הדין הדגיש כי למרות שהבעל לא נכח פיזית במהלך הדיונים, טענותיו נשמעו באמצעות הזום, והיעדר נוכחות פיזית לא פגע ביכולתו של בית הדין לפסוק בתביעת הגירושין. השופטים דנו גם באפשרות לכפות גט על בעל נמלט והגיעו למסקנה כי במקרה זה עזיבת הבעל מהווה מרד הדדי המצדיק גירושין. בנוסף, התייחס בית הדין למצבו הנפשי של הבעל, לטענות על עבירות דת ולאומללותה של האישה, וציין כי טעמים אלה, בשילוב עם הפירוד הממושך, מצדיקים את בקשת הגירושין. ההחלטה נועדה לשים קץ לעיגון ארוך הטווח של הצדדים ולעודד אותם להמשיך הלאה בחייהם.