עת"מ 57857-05-16

תקציר

פסק הדין נסוב סביב שלילת אזרחות ישראלית ממי שקיבל אותה בדרך של איחוד משפחות. המבקש, שר הפנים, ביקש את הביטול בעילה של הפרת אמונים למדינת ישראל, בעקבות מעורבותו של אותו אדם בפיגוע דריסה ודקירה שניסה לרצוח ארבעה אזרחים על רקע דתי ולאומני. המשיב טען כי החוק הרלוונטי אינו חוקתי וכי יש לדחות את הבקשה לגופה, בטענה כי הביטול אינו מידתי ומפלה. עם זאת, בית המשפט קבע אחרת. נקבע כי החוק הנדון הוא חוקתי, שכן הוא מקיים את הדרישות הקבועות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. היא הוסמכה בחוק, עלתה בקנה אחד עם ערכיה של מדינת ישראל, פעלה לתכלית ראויה והייתה מידתית. כמו כן, קיבל בית המשפט את טענת השר כי השלילה משמשת אמצעי הצהרתי ומרתיע, תוך הדגשת המצב הביטחוני והצורך להגן על חייהם וביטחונם של תושבי ישראל. פסק הדין לא כוון למשיב באופן ספציפי אלא נועד להרתיע מפני פעולות טרור עתידיות. בית המשפט הכיר בזכות לאזרחות כזכות יסוד חוקתית, אך הדגיש כי היא אינה מוחלטת ועליה לדור בכפיפה אחת עם חובת האמונים. במקרה דנן, מעשיו של המשיב היוו הפרה חמורה, המצדיקה את שלילת אזרחותו. עם זאת, כדי למתן את הפגיעה, הורה בית המשפט להעניק למשיב רישיון לישיבת ארעי, שיבטיח שלא יהפוך לחסר אזרחות וישמור על זכויותיו הסוציאליות. פסק הדין מעביר מסר לאזרחי ישראל המעורבים בפעילות טרור כי אזרחותם בסכנה, ומעדיף את הזכות לחיים ולביטחון על פני מי שמפר את חובת האמונים שלהם. פסק דין מקיף זה, תוך התחשבות בחוקתיות ובאיזון בין זכויות ואינטרסים שונים, נעתר בסופו של דבר לבקשת שר הפנים לביטול, תוך הבטחת ההגנה על זכויות היסוד של המשיב.