תמ"ש 658-02-10

תקציר

המקרה עוסק בסכסוך בין בני זוג לשעבר שניהלו יחסי אישות קצרים ונולדה להם בת משותפת. לאחר פרידתם חתמו על הסכם בנושא משמורת, הסדרי ראייה ומזונות ילדים. האם, עיתונאית ומבקרת אמנות, הגישה תביעה נגד האב, צלם קולנוע במקצועו, בטענה כי הוא ביטל לעתים קרובות את זכויות הביקור שלו וגרם לה נזק לעבודתה, לשמה הטוב ולאוטונומיה שלה. היא טענה כי מעשיו מהווים רשלנות והפרת חובה חקוקה, המובילים לנזקים ממוניים ולא ממוניים כאחד. עם זאת, השופט דחה את טענות התובעת, והדגיש את הצורך בזהירות בעת החלת דיני הנזיקין בתחום המשפחה. השופטת קבעה כי הפרות בוטות של הסכמי הסדרי ראייה יכולות להיחשב כרשלנות, אך התובעת לא הצליחה להוכיח התנהגות רשלנית מצד הנתבעת. כמו כן, השופטת לא מצאה כל הפרה של חובה חקוקה והדגישה את ביטול זכויות הביקור של התובעת עצמה, דבר הסותר את טענותיה. בנוסף, השופטת ציינה כי התובעת לא ציינה את גובה הנזק המבוקש עבור כל ראש נזק ולא הביאה ראיות לנזקים הנטענים, לרבות ההשפעה על עבודתה ועל שמה הטוב. השופט הגיע למסקנה כי הסנקציה המתאימה בגין הפרת הסכמי הסדרי ראייה כבר קיימת ודחה את התביעה, מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים.