תנ"ג 6752-08-15

תקציר

התובעת, זריהאן והנתבע, בלאיש התקשרו בשנת 2013 בהסכם מייסדים להקמת מיזם משותף לעיצוב, ייצור ושיווק שמלות כלה יוקרתיות. ההסכם הטיל אחריות ספציפית על כל צד; זריהאן היה אחראי על הניהול האדמיניסטרטיבי, הכלכלי והשיווקי ואילו בלאיש היה אחראי על היבטי התכנון והייצור. זמן קצר לאחר מכן החלה רשות המסים לחקור את החברה בחשד לעבירות מס, בהן העלמת הכנסות, ניהול כוזב של ספרי החברה וניהול כספים שלא כדין. בלאיש טען כי לא הייתה לו כל מעורבות בניהול הפיננסי של החברה וביטל את הסכם המייסדים בשל הפרת החוזה היסודית של זריחאן, שכן הסתיר באופן שיטתי הכנסות, ניהל קופת מזומנים נפרדת והעביר כספים שלא כדין. בית המשפט בחן האם אדם סביר במעמדו של בליש היה מתקשר בהסכם ביודעו את ההשלכות, והגיע למסקנה כי מעשיו של זריהאן היוו הפרה יסודית בהיותם חמורים ומשמעותיים. לפיכך, ביטול ההסכם על ידי בליש היה כדין. טענותיו של זריהן בשתי תביעות נפרדות, ת"א 6752-08-15 ות"א 46387-06-15, נדחו. תביעתו של בליש בת"א 21398-09-15 התקבלה באופן חלקי. בית המשפט הכריז על ביטולו כדין של הסכם המייסדים על ידי בליש ועל היעדר כל מעורבות בניהול הכלכלי והחשבונאי של החברה. בית המשפט גם הורה לצדדים לחלק את יתרת הרכוש שווה בשווה וקבע כי זריהאן יישא בהוצאותיו של בלייש, לרבות שכר טרחת עורך דין בסך 50 אלף שקל, בתוספת ריבית.