דב"ע נג/8 - 6

תקציר

יורשיו של אורי טלמור ז"ל תבעו את מדינת ישראל על כך שלא העביר את ניכויי שכרו לקופת גמל, דבר שגרם לאובדן קצבת הניצולים שלו. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו פסק לטובת התובעים אך פסק להם רק חלק קטן מהפיצויים הנתבעים, מה שהוביל אותם לערער. השאלה העיקרית הייתה האם חל סעיף 19א(ד) לחוק הגנת השכר, הרואה בחוב של מעסיק לקופת גמל שכר עבודה, ומחייב את המעביד לשלם לעובד ישירות. בית הדין פירש סעיף זה בצמצום, והגיע למסקנה כי הוא אינו חל אם המעסיק לא מסר לקרן את פרטי העובד או שילם תשלומים כלשהם בשמו. פרשנות זו מבטיחה שלקרן תהיה שליטה וידע על פרטי העובדים כדי להימנע מסיכונים מיותרים. מאחר שהמדינה לא מסרה את המידע הדרוש לאורי טלמור, סעיף 19א(ד) לא חל, והמדינה אחראית לנזקים שנבעו מהפרת הסכם קיבוצי מיוחד. בנוסף, נפסק כי התובעים היו זכאים לדרוש פיצוי מהמדינה ולא תרומה בעין לקרן, שכן הדבר לא היה ריאלי. בית המשפט קיבל את הערעור, דחה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והורה למדינה לשלם לתובעים 390,263 שקל, בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה ושכר טרחת עורך דין.