ת"א 45349-01-11

תקציר

התובע, שהיה מעורב בתאונת דרכים מוכרת על רקע עבודה, ערער מספר פעמים על קביעת דרגת הנכות של המוסד לביטוח לאומי, מה שהוביל בסופו של דבר לבקשה להציג ראיות שיסתרו את הערכת הוועדה הרפואית לעררים של המל"ל. בית הדין לעבודה קיבל חלקית את ערעורה הראשוני של התובעת, ומצא חוסר הבהרה בהחלטת הוועדה בעניין נכויות בכתף שמאל ובברך ימין, והורה על דיון חוזר. בעקבות זאת פירטה הוועדה את ממצאיה ושמרה על החלטתה המקורית. התובעים טענו אז להרעה במצבם, אך הוועדה דחתה טענה זו. בהמשך בקשתו של התובע להציג ראיות נוספות ביקשה לערער על החלטות הוועדה בנוגע לנכות צוואר שמאל, כתף וברך, וכן טענה להחמרה במצבו. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה בנימוק של היעדר נסיבות חריגות המצדיקות הצגת ראיות סותרות. ההחלטה הדגישה את הבדיקות המקיפות של מצבו של התובע על ידי גופים שונים ואת הליקויים המשפטיים שכבר תוקנו על ידי הוועדה בעקבות פסיקת בית הדין לעבודה. עוד ציין בית המשפט כי טענות התובע משקפות מחלוקת רפואית גרידא, שאין בה די כדי להצדיק רשות להציג ראיות סותרות. משכך, הבקשה נדחתה, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות בסך של 1,500 ₪.