ע"מ 46275-04-22

תקציר

פסק הדין דן בתקנות הנוגעות להארכת מועדים להגשת ערעורי מס, תוך הדגשת חשיבות ההקפדה על מועדים אלה. לבית המשפט נתונה הסמכות להאריך מועדים אלה, אך רק אם קיימת סיבה מספקת לכך, שאינה מוגדרת במפורש אך יש להצדיק אותה משיקולים שונים. שיקולים אלה כוללים את זכות הגישה לערכאות, הצורך בוודאות בענייני מס, משך השיהוי וסיכויי ההצלחה של הערעור. במקרה הספציפי הזה, צו השומה הוצא ביום 20.7.2021, אך הבקשה להארכת מועד הוגשה שבעה חודשים לאחר מכן, ביום 25.4.2022. נימוקי המבקש לעיכוב, לרבות נסיבות אישיות, בעיות בריאותיות ומגפת הקורונה, לא נתמכו בשום תיעוד ונחשבו כלליים ולקוניים. כמו כן, לא הייתה מניעה להגיש את הבקשה מוקדם יותר, והמבקש יוצג על ידי עורך דין במהלך הדיונים. יתר על כן, המבקש לא התייחס לסיכויי הצלחת הערעור ולא הביא כל ראיה שתתמוך בטענותיו. על יסוד שיקולים אלה קבע השופט כי אין הצדקה להארכת המועד. משכך, נדחתה הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור. כן חויב המבקש לכסות את הוצאותיו של פקיד השומה, בסך 5,000 ש"ח, בתוך 30 יום. פסק דין זה יכול להתפרסם במלואו.