ת"א 11058-05-21

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה לצרף נתבע נוסף לתביעה אזרחית, שנדחתה על ידי בית המשפט. ההחלטה התבססה על מספר שיקולים מרכזיים. ראשית, המבקש לא תמך את בקשתו בתצהיר, שהוא מסמך משפטי המאמת את העובדות שהוצגו, וזו לבדה עילת דחייה. שנית, צירופו של נתבע מותיר בדרך כלל לשיקול דעתו של התובע, ויש להציג נסיבות חריגות המצדיקות צירוף נתבע בניגוד לרצונו של התובע. במקרה זה, בית המשפט מצא כי התובעים בחרו לתבוע את מד"א במתכוון וכי הכללת נתבע נוסף אינה הכרחית כדי שבית המשפט יפסוק באופן יעיל ומלא. יתר על כן, מד"א לא טענה כי זכויות החבר ייפגעו מפסק הדין, ובית המשפט ציין כי גם אם יכולתם של התובעים לקבל את הסעד המבוקש תיפגע בכך שלא תכלול את החבר, לא יהיה לתובעים את מי להאשים אלא את עצמם. עוד הודגש בפסק הדין כי התקנות החדשות מחייבות הקפדה רבה יותר על הדרישות הפרוצדורליות וכי סמכותו של בית המשפט לתקן כתבי טענות צריכה להיות מופעלת בגבולות מסוימים, המונחים על ידי עקרונות שמטרתם יישוב סכסוכים יעיל ושלם. ככלל, בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות המצדיקות הטלת רצון הנתבע על התובעים, והבקשה להוספת נתבע נוסף נדחתה. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות, ונקבע דיון קדם משפט.