ת"א 50821-05-24

תקציר

המשיב הגיש בקשה לביטול צווי עיקול ועיקול שניתנו על ידי בית משפט השלום בעקבות בקשת מע"מ. המשיב טען כי לבית משפט השלום אין סמכות עניינית לדון בבקשה, כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, וכי חל שיהוי בלתי סביר בבקשת התפיסה. בנוסף, המשיב לא מסר גרסה משלו לאירועים בנוגע לתרמית הנטענת על ידי מע"מ. מע"מ טען כי יש להותיר את הצווים על כנם, תוך הדגשת החשש הסביר כי החוב הגדול המיוחס למשיב לא ייגבה ללא אמצעים זמניים נוכח הפעילות העבריינית הנטענת הכרוכה בכך. חשש זה התחזק נוכח מעורבותו של המשיב בהתנהלות דומה בעבר וחקירה מתנהלת נגד חברה אחרת שבבעלותו. בית המשפט מצא את טענות מע"מ משכנעות. בית המשפט קבע כי לבית משפט השלום סמכות שיפוטית, כי היעדר תצהיר התומך בבקשת המשיב מהווה סיבה מספקת להתעלם מעובדותיו הנטענות, וכי שיהוי של ארבעה חודשים בנסיבות מקרה זה אינו בלתי מוצדק. זאת ועוד, בחירתו של המשיב שלא למסור גרסה נגדית לאירועים פעלה נגדו. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לקיים את צווי התפיסה והעיקול, דחה את בקשת המשיב והורה לו לשלם את הוצאות מע"מ.