ע"ע 29148-11-16

תקציר

התיק נסוב סביב השאלה האם המערערת, אלמנתו של מר שמעון אלמליך ז"ל, זכאית לקצבת שאירים מהמשיב. המחלוקת המרכזית היא האם המערערת והמנוחה היו ידועים בציבור עד לפטירתה של האחרונה, דבר שיזכה אותה בקצבה. בית המשפט המחוזי בחיפה פסק בעבר נגד המערערת, בקובעו כי פרידתם של בני הזוג בשלושת החודשים האחרונים לחיי המנוח נבעה מרצונו החופשי של המערער. הפרדה זו, לטענת בית הדין האזורי, ביטלה את תביעתה להיחשב "אלמנת פנסיונרים". אלא שכעת ביטל בית הדין הארצי לעבודה פסק דין זה. לאחר בחינת הראיות והטענות, הגיע בית הדין לעבודה למסקנה כי המערער והמנוח אכן היו ידועים בציבור במשך תשע שנים טרם אשפוזו הראשון. בית המשפט הכיר בכך שהתנהלותו של המערער במהלך אשפוזיו של המנוח אולי לא העידה על רמת החמלה המצופה מבן זוג, אך אין בה כדי להצביע בהכרח על פרידה מוחלטת. בהתחשב בנסיבות החריגות של המקרה, תקופת השותפות הממושכת של ידועים בציבור ובהיעדר דפוס ברור של פירוד, פסק בית המשפט לטובת המערערת. משכך, נקבע כי המערערת זכאית לקבל קצבת שאירים מהמשיב, תוך התייחסות אליה כאל "אלמנתו של פנסיונר". בנוסף, חויב המשיב בהוצאות המשפט של המערערת, בסך 6,000 ₪.