ע"א 9645/06

תקציר

הערעור מבקש לקבוע את המועד שממנו תחושב ריבית פיגורים על חוב שנפסק על ידי בית משפט קמא, כאשר החייב בפסק הדין מערער ומקבל עיכוב ביצוע. סעיף 5 לחוק פסיקת ריבית והצמדה קובע כי פסיקות שיפוטיות שלא שולמו נושאות ריבית פיגורים מ"מועד הפירעון". "מועד הפירעון" מוגדר כמועד מתן פסק הדין או המועד שנקבע בפסק הדין לתשלום החוב, לפי המאוחר. השאלה היא האם "מועד הפירעון" משתנה כאשר ניתן עיכוב ביצוע. הכלל הוא שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין; עיכוב ביצוע הוא חריג. מטרת ריבית הפיגורים היא לתמרץ חייבים לפרוע במהירות את חובותיהם. עיכוב ביצוע תקף דוחה את המועד שבו ניתן לאכוף את פסק הדין, ובכך מעכב את מטרת ריבית הפיגורים. לפיכך, "מועד הפירעון" לצורך חישוב ריבית הפיגורים נדחה עד תום עיכוב הביצוע ופסק הדין בערעור. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערת מחויבת לשאת בהוצאות עורכי הדין של המשיבים, שכן המשיבים פעלו בהתאם לצו בית משפט תקף המתיר להם לעכב את מלוא התשלום עד לשמיעת הערעור.