פר"ק 1279/05

תקציר

התיק נסוב סביב זכותו של מפרק להמחות זכות תביעה של חברה כנגד חלק מבעלי מניותיה. החברה המדוברת נמצאת בפירוק, וחובותיה לנושים חיצוניים נפרעו או ייפרעו. בעיקרו של דבר, קיימת מחלוקת בין שתי קבוצות של בעלי מניות. המפרק מצדד בקבוצה אחת, מתוך אמונה שלחברה זכות תביעה מהותית כנגד הקבוצה השנייה. עם זאת, המפרק מבקש להמחות זכות תביעה זו לקבוצה השנייה בתמורה לשני ויתורים: 15% מהתוצאה הכלכלית המוצלחת ומחילה של תביעת חוב ספציפית. על בית המשפט להחליט האם הקצאה זו היא חוקית. השופט פותח בקביעת המסגרת המשפטית להליכים מקדמיים ותפקידם של בעלי המניות בהליכי פירוק. הם מבהירים כי זכויותיהם של בעלי המניות כתובעים שיוריים נפרדות ממעמדם כנושים או חייבים של החברה. מכאן, שתביעה נגד בעל מניות בגין פגיעה לכאורה בחברה נבדלת מחלוקת הזכויות השיוריות. הבחנה זו שוללת את טענתה העיקרית של קבוצת בעלי המניות היריבה (קבוצת JKV) בדבר חלוקה מעוותת של זכויות בעלי המניות. כמו כן, השופטת מיישרת קו עם פסק הדין בעניין SIBEL עם עמדת המפרק, ומכירה ביכולתו של המפרק להמחות זכויות תביעה, החלות באופן שווה על בעלי המניות וצדדים שלישיים. מורכבותו של הסכסוך העומד על הפרק הופכת אותו ללא מתאים לפסק דין מקוצר, והשופט מסרב לחייב את המפרק לפתוח בהליך הוכחות. תחת זאת, השופט מעניק למפרק שיקול דעת רחב להסיק מסקנות מקדמיות ולהפקיד צד אחד על פני הצד השני, מה גם שבירור נכונות עמדתו יהיה כרוך בחקירה עובדתית מורכבת. לפיכך, בית המשפט מאשר את המחאת זכות התביעה, בהתאם לעמדות המפרק והכונס הרשמי. בעקבות זאת חויבה קבוצת JKV לשאת בהוצאות המפרק וקבוצת אירה דביר, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪ כל אחת, בתוספת ריבית והצמדה ממועד פסק הדין. ההחלטה ניתנת בהעדר הצדדים, תוך הדגשת אופייה המקדמי, והשארת הסכסוך המורכב להליכים מקיפים עתידיים.