LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 16035-09-25

גזר דין שלום באר שבע

📋
מספר הליך16035-09-25
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך1 ביולי 2026
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזבאר שבע
⚖️
סוג החלטהגזר דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. אליהו אליאל חסן
👨‍⚖️
שופטיםערן צברי

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של גזר הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **נושאים משפטיים עיקריים:** 1. **הסדר טיעון והשלכותיו:** * **העקרון:** נאשם הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן. הסדר הטיעון כלל הסכמה על הפניה לתסקיר שירות מבחן, וקביעה שהצדדים יטענו לעונש באופן חופש. * **החידוש/ההקשר:** ההגנה ביקשה כי שירות המבחן יבחן גם את שאלת ביטול ההרשעה. המאשימה הבהירה כי אינה מחויבת להמלצות שירות המבחן ועמדתה היא למאסר בפועל. הדבר מדגים את הגמישות בהסדרי טיעון, כאשר חלק מהסוגיות (כמו ביטול הרשעה) נותרות פתוחות לדיון עתידי, בכפוף להמלצות גורמי הטיפול. 2. **עבירות סמים: חומרה, ערכים מוגנים ומדיניות ענישה:** * **העקרון:** העבירות שבוצעו הן סיוע לסחר בסמים מסוכנים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. בית המשפט מדגיש את הפגיעה החמורה בערכים חברתיים של הגנה על שלום הציבור, ביטחונו ובריאותו (סעיפים 14-15). * **החידוש/ההקשר:** הפסיקה מציבה קו ברור נגד עבירות סמים, ובפרט סחר, המבוצעות למען "רווח כלכלי קל ומהיר". מדיניות ההחמרה וההרתעה מודגשת (סעיף 16, ציטוט מרע"פ 8388/22). בית המשפט מנתח באופן מפורט את חומרת העבירות בהתאם לכמות וסוגי הסמים שנתפסו (789 גרם קנאביס, סמים סינתטיים - סעיף 20), וקובע כי פוטנציאל הנזק היה משמעותי. 3. **קביעת מתחם העונש ההולם (סעיפים 13-33):** * **העקרון:** סעיף 40ג לחוק העונשין מחייב קביעת מתחם עונש הולם, תוך התחשבות בחומרת העבירה, מידת האשמה, ערכים מוגנים, מדיניות ענישה נוהגת ונסיבות ביצוע העבירה. * **החידוש/ההקשר:** בית המשפט מבצע סקירה מקיפה של פסקי דין רלוונטיים (33-21) המפרטים מקרים דומים של סחר והחזקת סמים, תוך ציון הכמויות, נסיבות הביצוע והענישה שנגזרה. סקירה זו מסייעת לקבוע את מתחם הענישה הספציפי במקרה זה. בית המשפט קובע מתחם ענישה בין שישה ל-15 חודשי מאסר בפועל, בצירוף עונשים נלווים (סעיף 33). 4. **ביטול הרשעה (אי-הרשעה) – הלכות ויישומן:** * **העקרון:** זוהי הסוגיה המרכזית והחדשנית בגזר הדין. בית המשפט דן בשאלת ביטול ההרשעה לנוכח המלצת שירות המבחן והבקשה של ההגנה. * **ההלכה והפיתוח:** * **הלכת כתב (ע"פ 2083/96):** בית המשפט סוקר את הלכת כתב הקלאסית, הקובעת שני מבחנים עיקריים (התאמת העבירה לאי-הרשעה, והאינטרס הציבורי לעומת הפגיעה בנאשם) וכן מבחני עזר (גיל, עבר, נסיבות, חומרת העבירה, המלצת שירות המבחן). * **העדכון והריכוך (ע"פ 111/14, ע"פ 2698/24, רע"פ 3195/19):** בית המשפט מדגיש כי ההלכה התעדכנה, וכיום נדרשת בחינה מעמיקה יותר של "התמונה הגדולה". יש להתרשם כי מדובר במקרה "חריג וקיצוני" שבו הנזק לנאשם הוא "בלתי נסבל" ומכריע את האינטרס הציבורי. כן נבחנים נאשמים "חדשים" שעברו תהליך שיקום משמעותי מאז הגשת האישום, גיל צעיר, חלוף הזמן ויכולת לקבוע כי עתידם נורמטיבי. * **יישום במקרה זה:** בית המשפט מוצא כי המקרה חריג (סעיף 49). הוא מנמק זאת במספר גורמים: * **מעמדו של הנאשם:** צעיר (יליד 1998), ללא עבר פלילי, שירת שירות צבאי מלא, שירת במילואים (352 ימי מילואים, כולל בתקופת המלחמה), עבד כעובד צה"ל ואף שואף לחזור לעבודה זו (סעיפים 6, 35, 36, 38, 47). * **תרומתו המשפחתית:** משמש דמות אב לאמו ואחיותיו (סעיף 6, 38). * **נסיבות ביצוע העבירה:** חלקו "משני" בעבירת הסחר, אם כי איפשר את ביצועה (סעיף 18). הנאשם הפגין הבנה, לקח אחריות, הביע חרטה וצער (סעיף 6). * **הליך השיקום:** נאשם נרתם להליך בשירות המבחן, הביע מוטיבציה גבוהה להשתלב בטיפול, אם כי לא שולב בקבוצה ייעודית בשל עומס (סעיף 6, 39, 40). שירות המבחן המליץ ביתר שאת לשקול את אי-הרשעתו (סעיף 40). * **הפגיעה הקונקרטית:** הרשעתו תמנע ממנו להמשיך להשתלב כעובד אזרח צה"ל, דבר שיש לו השלכות כלכליות וחברתיות משמעותיות, וזאת אף על פי שהמעסיק מודע להליך (סעיף 38, 48). בית המשפט קובע כי אינטרס זה קיבל מענה (סעיף 48). * **ההכרה ב"אפיזודה חד פעמית":** בית המשפט נוטה לראות במעשים אפיזודה חד פעמית (סעיף 37). * **התוצאה:** בית המשפט מקבל את עתירת ההגנה ומורה על ביטול הרשעת הנאשם (סעיף 49). 5. **עונשים נלווים וצווי מבחן:** * **העקרון:** גם במקרים של ביטול הרשעה, בית המשפט רשאי להטיל עונשים נלווים שאינם כוללים מאסר בפועל. * **החידוש/ההקשר:** במקום מאסר בפועל, מוטל על הנאשם צו מבחן לשנה, במהלכו יבצע 340 שעות של"צ (שירות לציבור) בארגון "עמיר" (סעיף 51). ההמלצה על ביטול ההרשעה נבעה בין היתר מהשאיפה של הנאשם להשתלב מחדש בעבודה משמעותית בצה"ל, והבנת ההשלכות של הרשעה על כך. ההליך של"צ וצו המבחן נועדו להבטיח פיקוח, שיקום והרתעה, מבלי לפגוע באופן בלתי הפיך בסיכוייו העתידיים של הנאשם. **סיכום:** גזר הדין במקרה זה מדגים התפתחות משמעותית בפסיקה בנוגע לביטול הרשעה, במיוחד בעבירות סמים. בעוד שחומרת עבירות הסמים עומדת בעינה, בית המשפט גילה גמישות והתחשבות רבה בנסיבותיו הייחודיות של הנאשם, הכוללות עבר נורמטיבי, שירות צבאי משמעותי, תרומה משפחתית, מוטיבציה לשיקום, והשלכות קונקרטיות וקשות של הרשעה על עתידו התעסוקתי. ההחלטה לבטל את ההרשעה, למרות שהנאשם נתפס עם כמות סמים לא מבוטלת, משקפת את המגמה המעודנת של איזון בין האינטרס הציבורי לבין שיקומו של הנאשם, בהתאם להלכות המעודכנות. הדגש על "תמונה גדולה" ועל בחינת מקרה "חריג וקיצוני" מאפשר לבית המשפט לחרוג מהכלל ולא להרשיע, תוך הטלת עונשים חינוכיים ופיקוחיים.

חקיקה מקושרת

חוק העונשיןפקודת הסמים המסוכנים

ת"פ 16035-09-25 מדינת ישראל נ. אליהו אליאל חסן, שלום (1.7.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית