ע"פ 601/72

תקציר

בית המשפט העליון פסק בשני ערעורים, 601/72 ו-46/73, על הרשעות בעבירות מין. המערער הראשון הורשע באונס ותקיפת קטין, ואילו השני הורשע בניסיון לקיום יחסי מין לא טבעיים, אונס ותקיפת קטין. השאלה המרכזית הייתה האם עדותה של המתלוננת אמינה ויכולה להיתמך בעדות השותפים. בית המשפט קיבל את קביעתו של הערכאה הנמוכה יותר כי עדותה של המתלוננת הייתה אמתית, שכן היא אוששה על ידי עדותו של השותף וראיות נוספות. עם זאת, בית המשפט מצא כי שגה בית המשפט בערכאה נמוכה יותר בכך שהניח כי המערערים ידעו את גילה המדויק של המתלוננת, ותיקן את ההרשעה בהתאם. באשר לגזרי הדין, בית המשפט התחשב ברישומים הנקיים של המערערים ובעובדה שאחד מסעיפי ההרשעה שונה. העונש בגין 46/73 הופחת לארבע שנות מאסר, ואילו 601/72 נידון לארבע שנים עם שנתיים על תנאי. פסק דין זה, שניתן ביום 13.8.1973, מדגיש את מורכבות הערכת עבירות המין ואת תפקידה של עדות השותף בתמיכה בגרסתה של המתלוננת.