עת"מ 38870-10-16

תקציר

העותר, עורך דין הפועל נגד אלימות משטרתית, הגיש למשרד המשפטים בקשת חופש מידע לקבלת העתקים של כתבי אישום הנוגעים להליכי המחלקה לחקירות שוטרים בשנים 2013-2015. בעוד שחלק מהמידע נמסר או הבקשה בוטלה, הסוגיה הבולטת הייתה מחיקת פרטי ההליך מחלק מכתבי האישום שנמסרו לעותר. המשיב טען כי חשיפת זהותם של הנתבעים תפגע בפרטיותם, תוך הפעלת סעיף 9(א)(3) לחוק חופש המידע. עם זאת, בית המשפט מצא את עמדתו של המשיב רחבה מדי וחסרת ייחוד, וציין כי עקרון חופש המידע, המעוגן בזכויות חוקתיות, כולל הליכים משפטיים ציבוריים. כתבי אישום, במסגרת הליכים ציבוריים, נחשבים בדרך כלל לנחלת הכלל, ופרסומם אינו פוגע מטבעו בפרטיות. בית המשפט הדגיש כי המשיב לא הצדיק במידה מספקת סירוב גורף למסור פרטים מזהים בכל התיקים התלויים ועומדים והיה עליו לערוך איזון אינטרסים ספציפי בכל ערכאה. בנוסף, התנהלותה של המשיבה עצמה במסירת פרטי ההליכים שהסתיימו ערערה את מעמדה. בית המשפט הורה למשיב למסור לעותר את מלוא כתבי האישום, למעט במקרים בהם נאסר הפרסום, ולערוך איזון פרטני למידע רגיש בזמן סביר. העתירה התקבלה, אפוא, והמשיב חויב לשלם את הוצאותיו המשפטיות של העותר.