ת"א 23867-09-24

תקציר

## ניתוח משפטי: ת"א 23867-09-24 קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה בע"מ נ' אדלטק אחזקות 2006 בע"מ **מבוא:** פסק דין זה עוסק בבקשה לסילוק תביעה על הסף בשל מעשה בית דין (השתק הגנה), העדר עילה ושימוש לרעה בהליכי משפט. הסכסוך בין הצדדים נובע מהסכמים מורכבים הנוגעים לפרויקט תחנת הכוח "דוראד", וממשיך את ההתדיינות השיפוטית שהתקיימה בעבר בין הצדדים או גורמים קשורים אליהם. ניתוח זה יתמקד בעיקר בעקרונות המשפטיים שעמדו בבסיס ההחלטה, ובחידושים או הדגשים שעולים ממנה. **השתק הגנה (Res Judicata - Defense Estoppel):** הטענה המרכזית של הנתבעת (אדלטק) לסילוק התביעה על הסף נסובה סביב דוקטרינת "השתק הגנה". בית המשפט בחן לעומק את הדוקטרינה, שהיא חריג לכלל השתק העילה הקלאסי, ומטרתה למנוע מבעל דין (שהיה נתבע בהליך קודם) להעלות במסגרת הליך חדש טענות שהיה יכול וצריך היה להעלות כטענת הגנה או כנגד בתביעה הקודמת, וזאת כאשר קבלת הטענה בתביעה החדשה עשויה למוטט את פסק הדין שניתן בהליך הקודם (מבחן האיון). בית המשפט קבע כי במקרה הנדון מתקיים השתק הגנה. ההנמקה לכך נעוצה בכך שהתובעת (לוזון), אשר שימשה כנתבעת בהליך קודם (ע"א 8316/21), העלתה שם טענות הגנה מרכזיות, הכוללות: 1. **זכות להעלות טענות כלפי המוטב (אדלטק) מכוח סעיף 37 לחוק החוזים:** לוזון טענה כי בהיותה חייבת בחוזה לטובת צד שלישי, היא רשאית לטעון כלפי המוטב (אדלטק) כל טענה שיש לה כלפי הנושה (דורי בניה). 2. **הפרת חובת שיתוף הפעולה:** לוזון טענה כי דורי בניה הפרה את חובת שיתוף הפעולה הקבועה בסעיף 5.4 להסכם קבלנות המשנה. 3. **קשר בין הפרת חובת שיתוף הפעולה להתנהלות אדלטק:** לוזון קישרה את הפרת חובת שיתוף הפעולה להסכמות שהושגו בין אדלטק לנאמני דורי בניה, באופן ש"מאחורי גבה" של לוזון. בית המשפט קבע כי על אף שטענות אלו זכו להתייחסות בבית המשפט העליון, הן לא הצליחו לפטור את לוזון מלשלם את החוב הפסוק. כעת, בתביעה החדשה, לוזון מבקשת להפוך את "המגן" שהיווה תפקידן של טענות אלו להליך הקודם, ל"חרב" – כלומר, עילת תביעה עצמאית לפיצויים. בית המשפט ראה בכך ניסיון ל"סיבוב נוסף" תוך "מקצה שיפורים" לאחר לימוד נימוקי פסק הדין הקודם, דבר שמנוגד לעקרונות השתק ההגנה. **החידוש המשפטי העיקרי בפסק הדין מתבטא בהחלת דוקטרינת "השתק הגנה" באופן רחב יחסית, תוך הדגשת תכליתה למנוע מבעל דין המצוי בעמדת נתבע להמיר את הגנתו בעילה תקיפה בהליך חדש, לאחר שלא מיצה את טענותיו באופן מלא בהליך הקודם.** בית המשפט הדגיש כי ציפייתו היא שבעלי דין ימצו את מלוא טענותיהם וסעדיהם במסגרת התדיינות אחת. **העדר עילה (Lack of Cause of Action):** בית המשפט דן גם בטענת העדר עילה. לטענת אדלטק, סעיף 37 לחוק החוזים (חלק כללי) מאפשר לטעון טענות הגנה כלפי מוטב, אך לא טענות תביעה ("מגן ולא חרב"). בית המשפט קיבל טענה זו בכל הנוגע לעילה החוזית. **הדגש המשפטי כאן הוא על פרשנותו המצמצמת של סעיף 37 לחוק החוזים.** בית המשפט קבע כי בעוד שהוראה זו מאפשרת לחייב בחוזה לטובת צד שלישי להתגונן מפני תביעת המוטב באמצעות טענות שיש לו כלפי הנושה, היא אינה מקנה לחייב עילת תביעה עצמאית נגד המוטב בגין הפרה של החוזה. הניסיון לגזור מפרשנות זו עילת תביעה נגד המוטב, כפי שניסתה לוזון, נדחה. בית המשפט חזר והדגיש כי סעיף 37 אינו משנה את מעמדו של המוטב והופך אותו לצד לחוזה הנושא בהתחייבויות. **באשר לעילה הנזיקית (גרם הפרת חוזה):** בית המשפט ציין כי אלמלא מחסום ההשתק, הוא לא היה דוחה את התביעה על הסף מכוח טענת העדר עילה, והיה נוקט במשנה זהירות. עם זאת, בית המשפט הביע הסתייגות מסוימת מהעמדה המשפטית של לוזון, לפיה זכאותה באפיק הנזיקי נגזרת מניה וביה מהקביעות בפסק הדין הקודם, וציין כי לוזון תצטרך להתגבר על מכשולים נוספים כדי לבסס יסודות עוולת גרם הפרת חוזה. **שימוש לרעה בהליכי משפט (Abuse of Process):** בית המשפט לא הרחיב בטענה זו, אך במסגרת הדיון בהשתק ההגנה, ובפרט התייחסותו לרצון לוזון להשיג תוצאה הפוכה מזו שהושגה בהליך הקודם, ניתן לראות התייחסות עקיפה גם לטענה זו. ההחלה של השתק ההגנה נועדה למנוע בדיוק מצבים כאלו, של ניהול מחדש של סכסוך באופן שעשוי להביא להכרעות סותרות ולבזבוז משאבים שיפוטיים. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **החלה רחבה של השתק הגנה:** בית המשפט מרחיב את השימוש בדוקטרינת השתק הגנה, תוך הדגשת תכליתה למנוע מבעל דין שניסה להתגונן בהליך קודם, להפוך את הגנתו לעילת תביעה בהליך חדש, בעיקר כאשר הדבר עלול למוטט את פסק הדין הקודם. 2. **פרשנות מצמצמת של סעיף 37 לחוק החוזים (חלק כללי):** בית המשפט מבהיר כי סעיף 37 לחוק החוזים נועד אך ורק לטענות הגנה של חייב בחוזה לטובת צד שלישי כלפי המוטב, ואינו מקנה עילת תביעה עצמאית לטובת אותו חייב נגד המוטב. 3. **הדגשת חובת מיצוי טענות:** פסק הדין מחזק את העיקרון כי בעלי דין מצופים למצות את מלוא טענותיהם וסעדיהם במסגרת ההתדיינות הראשונית, וכי ניסיון ל"סיבוב נוסף" לאחר קבלת פסק דין עלול להיחסם בשל כללי השתק. 4. **הבחנה בין התגוננות לתקיפה:** פסק הדין מחדד את ההבחנה בין שימוש בטענות לצורך הגנה (כפי שנעשה בהליך הקודם) לבין שימוש בהן לצורך תקיפה (כפי שניסתה לוזון בהליך הנוכחי), וקובע כי האחרון אינו מתאפשר במקרה של השתק הגנה. **סיכום:** בית המשפט קיבל את בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף, תוך שהוא מיישם את דוקטרינת השתק ההגנה באופן שמונע מלוזון להפוך את הגנותיה בהליך הקודם לעילות תביעה עצמאיות בהליך הנוכחי. בנוסף, בית המשפט פירש באופן מצמצם את סעיף 37 לחוק החוזים, וקבע כי הוא אינו מקנה עילת תביעה חוזית נגד מוטב. פסק הדין מהווה דוגמה ליישום עקרונות סופיות הדיון, יעילות שיפוטית והגינות דיונית, תוך הקפדה על כך שבעלי דין לא יוכלו להפיק "רווחים" מניהול הליכים חוזרים ונשנים.