ת"פ 23818-02-15

תקציר

הכרעת הדין מאשרת את בקשת המאשימה לאפשר למתלוננת להעיד מאחורי פרגוד, ובכך להימנע מכל קשר עין עם הנאשם במהלך מתן העדות. השופט קבע כי למרות שנוכחותו של הנאשם בהליך הפלילי נדרשת בדרך כלל על פי חוק, ישנם חריגים לכלל זה במקרים מיוחדים. כאן, חששה של המתלוננת להיתקל בנאשם, שנתמך במסמך רפואי של הפסיכולוג הקליני המטפל בו, נמצא כסיבה מוצדקת לחריגה. כתוצאה מכך, נעתר בית המשפט לבקשת הנאשם להעיד שלא בנוכחות הנאשם כדי להגן על מצבה הנפשי של המתלוננת. עם זאת, כדי להבטיח משפט הוגן, הורה בית המשפט גם כי העדות תינתן מאחורי פרגוד, כדי לאפשר לבית המשפט ולסנגור לצפות בהתנהגותו של המתלונן בעת עדותו, ולאפשר להם להעריך את מהימנותו. הסדר זה גם מאפשר לסנגור לחקור את העד חקירה נגדית. השופט הדגיש את חשיבותה של זכותו של הנאשם להישיר מבט אל העד, אך קבע כי היא אינה מוחלטת וכפופה לאינטרסים ציבוריים חשובים אחרים. בהתאם לכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי במקרה דנן, טובתו הנפשית של העד היא סיבה מספקת לחריג, במיוחד בהתחשב באופייה האלים של העבירה. פסק הדין נועד לאזן בין זכויות הנאשם לבין בריאותה הנפשית של המתלוננת, להבטיח משפט הוגן תוך שמירה על שלמות הראיות.