ת"פ 5224/06

תקציר

הנאשם, טארק זיאד מג'דוב, הואשם בחבלה בנסיבות מחמירות ונטישה לאחר פציעה. האירוע התרחש ב-25 במאי 2005, כאשר מג'דוב הגיע לעסקיו של הקורבן ונקלע עמו לסכסוך כספי. הדבר הוביל לוויכוח סוער ומג'דוב עזב את המקום ונכנס למכוניתו. בעת שהקורבן עמד ליד דלת הנהג ושוחח עמו, נסע מג'דוב לאחור, פגע ברגלו של הקורבן עם מכוניתו ושבר את קרסולו. לאחר מכן נמלט מג'דוב מהמקום, למרות קריאות עוברי אורח לעצור. בית המשפט מצא את עדויות התביעה – של הקורבן ושל עובר אורח – אמינות יותר מאלו של ההגנה. עדותו של הקורבן הייתה מפורטת, קוהרנטית ועולה בקנה אחד עם ראיות אחרות. בינתיים, עדויותיו של מג'דוב במשטרה ובבית המשפט לא היו עקביות, ועדי ההגנה סתרו זה את זה ואת ראיות התביעה. בית המשפט הגיע למסקנה כי מג'דוב אכן ביצע את התקיפה בנסיבות מחמירות כנטען, תוך שימוש ברכבו כנשק, והפגין פזיזות ורשלנות. כמו כן, הוכח כי מג'דוב לא סייע לנפגע לאחר הפציעה, ביודעו שנפגע, דבר המהווה נטישה אחר פגיעה. למרות כמה כשלים חקירתיים מצד הרשויות, בית המשפט לא מצא אותם משמעותיים דיים כדי להטות את הכף לטובתו של מג'דוב או ליצור ספק סביר. די היה בראיות שהציגה התביעה כדי להרשיעו מעבר לספק סביר בשני האישומים. בכך הרשיע בית המשפט את מג'דוב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.