ה"פ 44149-03-15

תקציר

המבקשות, גב' רחל גוטמן וגב' רות ארבל, הגישו בקשה לסעד הצהרתי, בה ביקשו כי בית המשפט יכריז על מטרת חוזה החכירה שנחתם בין הצדדים בשנת 2001 כמקום מגורים, כהגדרתו בתכנית מתאר 75א', במקום משק עזר. כן ביקשו להאריך את תקופת החכירה ב-49 שנים נוספות, עד לשנת 2050, ותבעו פיצויים כספיים כנגד רשות מקרקעי ישראל (המשיבה). העובדות שביסוד התביעה לא היו שנויות במחלוקת על ידי המשיב. הורי המבקשים היו חלק מאגודה שיתופית שחתמה עם המשיב בשנת 1974 על חוזה חכירה לחלקת קרקע בקריית טבעון, שיועדה כחוות עזר. חוזה החכירה נכנס לתוקף רטרואקטיבית משנת 1952. לאחר פירוק האגודה ירשו המבקשים את הזכויות וחתמו בשנת 2001 על חוזה חכירה חדש, שהמשיך את התקופה הרטרואקטיבית והגדיר את מטרת החכירה כחוות עזר. המבקשים טענו כי ההתייחסות לתכנית מתאר 75א בחכירה משנת 2001, ששינתה את ייעוד הקרקע למגורים, מצביעה על שינוי במטרת החכירה. המשיב טען כי חוזה החכירה אינו אלא המרה של הזכויות הקיימות וכי מטרת החכירה נותרה משק עזר. בית המשפט הסכים עם המשיבה, וציין כי חוזה החכירה ציין בבירור את ייעודו כחוות עזר. זאת ועוד, שינוי ייעוד הקרקע דרש את הסכמת המשיבה ודבקות במדיניותה, לרבות החלטת מועצה 1301. המבקשים לא היו זכאים להארכת תקופת החכירה מעבר לתנאים הראשוניים מבלי לעמוד בנהלים הנדרשים ולשלם את האגרות המתאימות. לפיכך, דחה בית המשפט את תביעת המבקשים והורה להם לשלם את הוצאות המשפט של המשיב.