עמ"נ 18500-08-16

תקציר

הערעור מתייחס להחלטה לשחרר ממעצר שוהה בלתי חוקי שהוא אזרח אריתריאה הסובל ממחלת נפש והורשע בעבירת מין חמורה. המערער טוען כי יש להשאיר את המשיב במעצר בשל היותו מסוכן ושחרורו אסור על פי דין. המשיב טוען כי המשמורת אינה חוקית, בלתי סבירה ואינה חוקתית, שכן מסוכנותו של המערער לא הוכחה דיה, ויש לטפל במחלת נפשו ולא להוות סיבה למעצרו. החוק מחייב לעצור שוהים בלתי חוקיים אלא אם שוחררו בתנאים מסוימים. למרות שלא ניתן לגרש את המשיב, בית המשפט קובע כי צו המשמורת אינו בלתי סביר בעניינו. בית המשפט מסכים כי תקופת המשמורת הצפויה חשובה וכי יש לבחון מחדש את משמורת המשיב מעת לעת. עוד נקבע כי הממונה אינו מחויב לחוקים אחרים בבואו לבחון את מסוכנותו של שוהה בלתי חוקי. בית המשפט מוצא כי מסוכנותו של המשיב הוכחה ומצדיקה את המשך מעצרו, אך יש לבחון את האפשרות לשחררו לאמצעי חלופי ומידתי יותר. לפיכך, הערעור מתקבל בחלקו, החלטת השחרור מתבטלת והתיק מוחזר לבית המשפט לבחינה מחודשת של חלופה ראויה. עד אז יישאר המשיב במעצר.