ה"פ 21232-02-14

תקציר

על בית המשפט להניח תחילה כי העובדות המובאות בתלונה נכונות; על יסוד הנחה זו, היא בוחנת האם דחיית הדיון לגופו ולאחר שמיעת הראיות היא כה ודאית עד כי כבר עתה ניתן לדחות את התביעה על הסף. צעד דרסטי זה צריך להיעשות רק במקרים בהם ברור כי התובע אינו יכול לקבל את הסעד המבוקש, גם אם יוכיח את כל העובדות המפורטות בכתב התביעה ותינתן לו רשות לתקנו. במקרה הספציפי הזה טענו המבקשים (הנתבעים) כי יש לדחות את התביעה משום שהוגשה בטרם ניתן פסק דין בתביעת הנזיקין הנלווית. הנתבעים טענו כי כתוצאה מכך לא קמה עילה לתביעה הנוכחית. בית המשפט חלק על כך, וטען כי ייתכנו מקרים מיוחדים בהם אדם שטרם זכה בתביעתו יוכל בכל זאת לעתור לביטול הסכם בשל מראית עין או אי חוקיות. נסיבותיו של מקרה זה מיוחדות: הנתבע הורשע בביצוע עבירות מין בתובע, שהגיש תביעת נזיקין; העברת הקרקע נעשתה זמן קצר לאחר הגשת התביעה; ההעברה נעשתה ללא תמורה ולטובת ילדיו של הנאשם; והרכוש עדיין מוחזק על ידי הנתבע או משפחתו. יתר על כן, בהתחשב בכך שהנתבע הצהיר לכאורה כי לא יוכל לשלם פיצויים כלשהם, בית המשפט לא ראה סיבה מדוע לא לאפשר לתובע לנסות לתבוע פיצויים מהנתבעים. לפיכך, החליט בית הדין כי התביעה מגלה עילה מספקת כנגד הנתבעים ודחה את הבקשה לסילוק על הסף. הנתבעים חויבו לשלם את שכר טרחתו והוצאותיו של התובע, והתיק נקבע למשפט. הדיונים היו אמורים להתקיים בדלתיים סגורות, וניתן היה לפרסם את ההחלטה ללא פרטים מזהים.