ע"א 361/80

תקציר

חברת העיתונות הישראלית המאוגדת בע"מ (עתים) תבעה את אברהם נתן ואת קול השלום על כך שהפרו לכאורה את פקודת החדשות הטלגרפיות לעיתונות 1932 בכך שפרסמו ידיעות טלגרפיות שלא בהתאם לפקודה. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה את התביעה, מה שגרם לאטים לערער לבית המשפט העליון. הערעור התמקד בפרשנות הפקודה, ובפרט בשאלה האם היא חלה על מידע המופץ באופן אלחוטי. בית המשפט העליון קבע כי הפקודה נועדה להגן על מידע המוגש לפרסום בעיתונות הכתובה, ולא על התקשורת האלקטרונית. שידור ידיעות טלגרפיות בשידור אלחוטי, הנגיש לכלל הציבור, מסיר את ההגנה שמעניקה הפקודה. זה כולל מידע שאחרת היה נחשב "טלגרפי", ובכך להגן על התוכן של הידיעה עצמה ולא על המקור שלה. בנוסף, בית המשפט הדגיש כי חדשות יכולות תיאורטית להיות כפופות לבעלות כמו זכויות יוצרים, אך המקרה הנוכחי סובב סביב פרשנות החוקים הספציפיים הקשורים לחדשות טלגרפיות. השופטים הזהירו מפני הטלת מגבלות על חופש המידע והדגישו את תפקידו של המחוקק בתיקון הפקודה. בעקבות זאת דחה בית המשפט העליון את ערעורה של עתים, אישר את החלטת בית המשפט המחוזי והטיל על עתים הוצאות בסך 15,000 ₪. השופט מ' בן-פורת, ממלא-מקום הנשיא השופט מ' שמגר והשופט ש' נתניהו היו תמימי דעים בהחלטתם.