פר"ק 21250-02-19

תקציר

בכבוד השופט אביגדור דורות, בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל ערעור של הממונה על השכר במשרד האוצר על החלטות מפרקת רשות השידור, ודחה את הערעור. ההליך נסוב סביב תנאי פרישה מיטיבים שהובטחו לעובדי רשות השידור במסגרת מעבר לשידור הציבורי החדש. **הרקע וההליכים הקודמים:** 1. **חקיקה ושינוי מבני:** חוק השידור הציבורי, תשע"ד-2014, ביטל את חוק רשות השידור והקים תאגיד שידור ציבורי חדש. בעקבות זאת, נחתמו "הסכמי עקרונות" בין רשות השידור, משרדי האוצר והתקשורת, לפיהם הוענקו תנאי פרישה מיטיבים לעובדי הרשות. 2. **הסכמי פרישה ותוספות:** נחתמו הסכמים נוספים, "הסכמי התוספת", ששיפרו עוד יותר את תנאי הפרישה, במיוחד לעובדים הזכאים לקצבת גישור נמוכה משכר המינימום. הממונה על השכר אישר, "לפנים משורת הדין", להחיל חלק מתנאים אלו גם על עובדים שפרשו מרצון טרם "יום התחילה" (מועד סיום ההעסקה האחרון), אם קצבת הגישור שלהם נמוכה משכר המינימום. 3. **מחלוקת לגבי המשיבים:** המשיבים 1-3 פרשו מרשות השידור לפני "יום התחילה". הממונה על השכר אישר להם, תחילה, לקבל הפרשות לקופת גמל בתקופת פנסיית הגישור. אולם, לאחר שהתגלתה "טעות", הוא חזר בו מהחלטתו. 4. **הליכים משפטיים:** המחלוקת הגיעה לבג"ץ, ובהמלצת בית המשפט העליון, הוסכם כי טענות הצדדים יידונו בפני המפרקת, וערעור על החלטותיה ידון בבית המשפט המחוזי כבית משפט של פירוק. 5. **החלטת המפרקת:** המפרקת קבעה כי יש להחיל את תנאי הפרישה המפורטים ב"תוספת" על המשיבים, וכי כתבי הוויתור שחתמו עליהם קודם לחתימת התוספת אינם גורעים מזכויותיהם, שכן הזכויות בתוספת טרם היו ידועות להם. היא גם קבעה שהחרגתם מהתוספת שרירותית ומפלה. **טענות המערער (הממונה על השכר):** * **התערבות ביחסי עבודה קיבוציים:** התערבות המפרקת בהחלטותיו מהווה התערבות ביחסי עבודה קיבוציים ובמתחם שיקול הדעת השמור לו. * **תוקף כתב הקבלה והסילוק:** המשיבים חתמו על כתבי קבלה וסילוק לפני חתימת הסכמי התוספת, ולכן אין להם זכאות לתנאי התוספת. חתימתם משמעה ויתור על זכויות עתידיות. * **החרגת המשיבים:** הסכמי התוספת חלים רק על עובדים שסיימו את העסקתם ב"יום התחילה". החלטת הממונה להחיל חלק מההסכמים על המשיבים הייתה "לפנים משורת הדין" בלבד, ולא נובעת מזכות הקנויה להם. * **עידוד פרישה מוקדמת:** המשיבים פרשו מרצונם, לא בעידוד הממונה, וחתמו על כתבי ויתור. * **פגיעה בעיקרון השוויון:** הסכמי התוספת נועדו לעובדים בעלי קצבת גישור נמוכה משכר המינימום, בשל קושי במציאת עבודה חלופית. קריטריון זה הינו ניטרלי. **טענות המפרקת:** * **סמכות:** המפרקת קנתה סמכות לדון בעניין מכוח הסכמת הצדדים בבג"ץ. * **לא הסכם קיבוצי:** ההסכמים אינם הסכמים קיבוציים, ולכן המפרקת, כמעסיקה, מחויבת לשמור על השוויון בין העובדים. * **תוקף כתב הקבלה והסילוק:** כתב הוויתור הראשון אינו חל על הסכמי התוספת, שכן נחתם לפני היווצרות הזכויות מכוחם. הזכות לוותר עליה טרם נולדה. * **החרגת המשיבים:** החרגת המשיבים, אשר פרשו לפני "יום התחילה" ופנסיית הגישור שלהם עולה על 5,000 ₪, היא שרירותית ומנוגדת להצהרות משרד האוצר, לפיהן תנאי הפרישה יהיו זהים. התוצאה של "הכול או לא כלום" היא בלתי סבירה. * **עידוד פרישה מוקדמת:** משרד האוצר עודד פרישה מוקדמת, והמשיבים הסתמכו על הצהרותיו. **טענות המשיבים:** * **החרגה שרירותית:** הקריטריון של 5,000 ₪ שרירותי וחסר נימוק. * **פגיעה בשוויון:** המשיבים מופלים לרעה הן בהשוואה לעובדים שפרשו ב"יום התחילה" והן בהשוואה לעובדים שפרשו מוקדם יותר עם קצבה נמוכה מ-5,000 ₪. * **ציפייה לגיטימית:** הייתה להם ציפייה לגיטימית כי שיפורי תנאים יחולו גם עליהם. * **סמכות המפרקת:** הסכמת הממונה בבג"ץ להעביר את הסוגיה למפרקת משמעותה קבלת סמכותה לקבל החלטה שונה מעמדתו. * **תוקף כתב הוויתור:** לא ניתן לוותר על זכות שטרם נולדה. **הכרעת בית המשפט:** בית המשפט דחה את ערעור הממונה על השכר. 1. **היקף הביקורת השיפוטית:** בית המשפט הדגיש כי כלל הוא שבית משפט של פירוק לא ימהר להתערב בהחלטות בעל תפקיד (כמו מפרקת), אלא במקרים של חריגה קיצונית מסבירות או תקינות הפעולה, הפרת חובת תום לב, או פעולה בשרירות לב. בענייננו, הפירוק של רשות השידור הוא הליך ייחודי, וסמכויות המפרקת רחבות בהרבה, ולכן היקף הביקורת השיפוטית מצומצם אף יותר. 2. **תוקף כתב הקבלה והסילוק:** בית המשפט אינו סבור שיש מקום להתערב בהחלטת המפרקת בעניין זה. היא התבססה על העיקרון לפיו אין ויתור על זכות באין ידיעה על קיומה, ועל העיקרון שויתור צריך להיות מפורש. זאת, במיוחד לאור הצהרות נציג האוצר על שוויון בתנאי פרישה. 3. **פגיעה בעיקרון השוויון, חוסר סבירות ומידתיות:** בית המשפט אישר את מסקנות המפרקת כי החלטת הממונה הייתה שרירותית, מנוגדת להצהרות משרד האוצר בכנסת, ומפלה שלא כדין. * **הצהרות האוצר:** צוטטו דברי מנכ"ל משרד האוצר בוועדה בכנסת, אשר הדגיש כי כל עובד שיפרוש מרצון, בין אם מוקדם או מאוחר, יקבל את כל התנאים המלאים שהובטחו. הדבר מהווה בסיס לציפייה הלגיטימית של המשיבים. * **קריטריון ה-5,000 ₪:** התוצאה של "הכול או לא כלום" לגבי הקצבה, המובילה להחרגת המשיבים בלבד, נראית בלתי סבירה ובלתי מידתית. 4. **סמכות המפרקת והתערבות בשיקול דעת המערער:** בית המשפט דחה את טענת המערער כי המפרקת חרגה מסמכותה. לאור הסכמת הצדדים בבג"ץ, כי טענות המשיבים יידונו בפני המפרקת, וכי ערעור על החלטתה יידון בבית המשפט המחוזי כבית משפט של פירוק, המערער מושתק מלטעון כנגד סמכות המפרקת. **התוצאה:** ערעור הממונה על השכר נדחה. המערער חויב בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין למשיבים.