ת"א 10308-12-14

תקציר

בית המשפט מצא כי עוזי ביצע הונאה בכך שפדה ארבעה שיקים בסך כולל של 512,929 ₪ שיועדו לתובע, אשל, ושלשל לכיסו את התמורה במקום להשתמש בהם לתשלום לעובדיו של אשל כפי שהורו לו. השופט מצא את טיעוני ההגנה של עוזי לא משכנעים ואת גרסתו לאירועים חסרת אמינות. אשל עמד בהצלחה בנטל ההוכחה הגבוה הנדרש בתביעות מרמה, ועל עוזי להשיב את מלוא הסכום בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. בנוסף, עוזי יישא בהוצאות ובשכר טרחת עורך הדין של אשל, בסך 60,000 ₪. השופטת דחתה את הטענות לרשלנות כלפי אשל, וקבעה כי היא לא פעלה בחוסר אחריות בהשגחתה או בהעסקתה את עוזי. אשל לא היה מחויב לערוך התאמות בנקאיות תכופות או להכין מאזנים חודשיים. בית המשפט דחה גם את טענותיהם של חברת "שוק השקמה", החברה שהנפיקה את הצ'קים, ושל הבנקים המעורבים - בנק לאומי ובנק דיסקונט - כי הם אינם נושאים באחריות לתרמית. השופט קבע כי שני הבנקים פעלו ברשלנות ובניגוד לחוק בכך שעיבדו את השיקים. חובות הנאמנות של הבנקים חורגות מעבר ללקוחותיהם, ופעולותיהם עמדו בניגוד להוראות מפורשות של בנק ישראל. כל בנק יחויב ב-20% מהסכום הכולל, לצד שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקל כל אחד. כמו כן, נמצא כי הצד השלישי, ניסים, שסייע לעוזי לפדות את הצ'קים, תרם לתרמית. הוא יידרש לשלם לשיבוק השקמה 25% מהסכום שנגבה מהחברה, בצירוף שכר טרחת עורך דין. השופט הדגיש כי כל הסכומים החייבים יצברו הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק. ההחלטה נמסרה בנוכחות הצדדים, והעתק ממנה יישלח ליועץ המשפטי של בנק ישראל לבדיקה נוספת של התנהלות הבנקים ושל הצד השלישי.