רמ"ש 12596-09-19

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור במחלוקת על חיסוני קטין. המערערת, האם, הסכימה בתחילה לחיסונים בבית משפט קמא, אך בהמשך ניסתה להפוך את עמדתה ולטעון כי לא הסכימה להם. ערכאת הערעור מצאה טענה זו כסותרת את עמדתה הקודמת ותמוהה, מה גם שהיא יוצגה על ידי בא כוחה. האם גם לא ביקשה חוות דעת של מומחה רפואי ולא חקרה את האב במהלך הדיונים בבית משפט קמא. במקום זאת, היא טענה בהרחבה בעד עמדתה בנוגע לחיסונים. בית המשפט הדגיש כי חיסוני השגרה מומלצים לכלל הילדים בישראל ובדרך כלל מועילים לבריאות הילד ולשלמות גופו. מאחר שהיולדת לא סיפקה סיבות קונקרטיות להימנעות מהחיסונים, ובהתחשב בהמלצות משרד הבריאות, ברירת המחדל הייתה מתן החיסונים. כמו כן, חויבה האם לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין בסך 5,000 ₪, וניתן היה לפרסם את פסק הדין תוך השמטת פרטים מזהים.