עב"ל 10045/95

תקציר

הערעור על החלטת בית הדין האזורי נצרת נדחה, שכן טענות המערער נמצאו חסרות שחר. התיק התמקד בתחולת הסכם הניידות על נפגעי עבודה ועסק בנכות הניידות של המערער. בית המשפט מצא כי פעולות הוועדה היו כדין וכי לא נדרשו התאמות משום שמצבה של המערערת לא צוין בליקויים בהסכם. הוועדה, ולא בית המשפט, מוסמכת לקבוע התאמה על פי הסכם הניידות, שמטרתו להעריך את צרכי הניידות הנוכחיים של האדם ולא את מצבו ההיסטורי. כן נדחו טענות המערערת בדבר חוקיות החלת הסכם הניידות על נפגעי עבודה וסמכות המוסד לביטוח לאומי לערוך בדיקות רפואיות. בית המשפט אישר כי הסכם הניידות מיושם כראוי על אנשים עם מוגבלות בעבודה, בהתחשב בכל הליקויים המשפיעים על מוגבלות בניידות. זאת ועוד, בקשתו של המערער לגילוי מסמכים נדחתה, שכן הוועדה מחויבת לחיסיון אך עליה ליידע את המבקשים על הליכים הרלוונטיים לעניינם. הערעור נדחה ללא צו להוצאות, תוך הדגשת חשיבות תום הלב והשקיפות בחוזים ציבוריים וחובות הגילוי של מוסדות האמונים על זכויות אזרח.