צ"ה 41614-05-19

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשות לביטול צווי ההריסה בשל חוסר מעמדם של המבקשים ושיהוי בהגשת הבקשות. על פי תקנות התכנון והבניה, רק מי ש"רואה עצמו נפגע מצו" יכול להגיש בקשה לביטול צו הריסה בתוך 30 יום מיום הוצאתו, והמבקשים אינם עומדים בקריטריון זה. הם לא הוכיחו את זיקתם לקרקע או למבנים המדוברים, ותביעתם לשוויון זכויות אינה מבוססת. בנוסף, הבקשות הוגשו למעלה מארבע שנים לאחר הדבקת הצווים על המבנים, שהיא הרבה מעבר למגבלת 30 הימים. די בחוסר העמידה של המבקשים ובאיחור המשמעותי בהגשה כדי לדחות את התביעה. עם זאת, בית המשפט בחן גם את גופן של הבקשות ומצא כי התקיימו התנאים למתן צווי הריסה. המבקשים לא הגיעו לדיונים למרות שהוזהרו וזומנו, והמבנים נבנו בניגוד לחוק ללא היתר. האינטרס הציבורי בהריסת מבנים בלתי חוקיים גובר על האינטרס הפרטי של המבקשים, מה גם שהוצעו להם חלופות מגורים. לבסוף, בית המשפט לא מצא עילה למתן עיכוב ביצוע בשל טענת "חרב ברזל" שהעלו המבקשים. לפיכך הבקשות נדחות, וצווי ההריסה יעמדו בעינם.