ע"פ 2859/18

תקציר

הערעור, המבקש להתערב בגזר דינו של בית משפט פרוצדורלי, נדחה. בית המשפט דן בחשיבותם הרבה של הסדרי הטיעון במערכת המשפט הישראלית, תוך שימת דגש על יעילותם הפרוצדורלית ועל התועלות שהם מביאים לכל הצדדים המעורבים. בית המשפט אמנם אינו כבול להסדרי טיעון, אך עליו לסטות מהם רק במקרים חריגים שבהם העונש המוצע חורג באופן משמעותי מהטווח הסביר. בבואו לבחון הסדרי טיעון מפעיל בית המשפט מבחן איזון הבוחן את התועלת לנאשם ואת האינטרס הציבורי. במקרה דנן, ספק בית המשפט כי חריגה מהסדר הטיעון, החוסכת מהמערער עונשים נוספים בגין ריבוי עבירות מעבר לרצח, חורגת באופן משמעותי ממתחם הסבירות, במיוחד בהתחשב במטרתו של בית המשפט הפרוצדורלי לכבד את הסדר הטיעון ואת כבודם של המנוח ובני משפחתו. התערבותה של ערכאת הערעור בגזר הדין היא נדירה ושמורה לטעויות משפטיות מהותיות. כאן, העונש הנוסף שהוטל על המערער מתיישב במידה רבה עם תנאי הסדר הטיעון, ולכן אין זה מקרה ראוי להתערבות. השופט מזוז מסכים עם הדחייה, וסבור כי גישתו של בית המשפט הפרוצדורלי מבוססת מבחינה משפטית. הוא מסביר כי בית המשפט כיבד את עקרון ההלימה - המנחה את גזר הדין - בכך שהכיר בעבירות הנוספות מבלי להתעלם מהן, מה גם שהתביעה בחרה לכלול אותן בכתב האישום. גישה זו מאזנת בין קיום הסדר הטיעון לבין העיקרון המשפטי שהוזכר לעיל. השופט פוגלמן מסכים עם דעתו של השופט וילנר.