עת"מ 22756-09-10

תקציר

בקשתו לקבלת אזרחות ישראלית, שהיה במערכת יחסים עם אזרח ישראלי, נדחתה על ידי משרד הפנים. בני הזוג עברו תהליך איחוד משפחות, אך הוא הופסק לאחר שהמשרד חשד שהקשר ביניהם אינו כנה. האיש הגיש עתירות רבות נגד החלטות המשרד, בטענה להמשך התהליך המדורג על בסיס נסיבות הומניטריות ופגמים פרוצדורליים. בית המשפט פסק לטובתו פעמיים, והורו למשרד לשקול מחדש את עניינו, אך בסופו של דבר החליט המשרד נגדו. לאחר מכן הביא העותר את התביעה לבית המשפט, אשר דחה את טענותיו, הסכים עם הערכת המשרד ולא מצא פגמים פרוצדורליים. בית המשפט הדגיש כי הרציונל העומד מאחורי אזרחות זוגית הוא תא משפחתי אמיתי, אשר אינו חל עוד בעניינו של העותר עקב פירוק הקשר ביניהם. בנוסף, בית המשפט מצא את טענותיו ההומניטריות של העותר, כגון שהותו ארוכת הטווח וקשריו החברתיים בישראל, בלתי משכנעות ואינן חריגות דיין כדי להצדיק החלטה אחרת. פסק הדין הורה לעותרת לשאת בהוצאות ובשכר הטרחה של העתירה, בסך 10,000 ₪.