ת"א 15099-07-11

תקציר

התובע, יליד 1985, נפגע בשתי תאונות אופנוע נפרדות המבוטחות על ידי הנתבעת. בעוד הנתבעת מודה בחבותה לפצות את התובע, המחלוקת נסובה סביב היקף הנזקים. באשר לנכות רפואית, מינה בית המשפט מומחים רפואיים אשר בחנו את נזקי התובע. בתאונה הראשונה נקבע לתובע נכות זמנית של 20% בכתפו הימנית, אותה ניתן להפחית באמצעות ניתוח. בתאונה השנייה נמצאה לתובע נכות של 15% בקרסול שמאל ו-5% נכות בכתפו השמאלית. נכותו הכוללת של התובע, לרבות 10% נכות פלסטית, נקבעה על 42%. בשאלת הנכות התפקודית הכיר בית המשפט בכך שבדרך כלל חזקה שהיא שקולה לשיעור הנכות הרפואית. עם זאת, במקרה זה מצא בית המשפט כי הנכות האורתופדית אינה תפקודית לחלוטין בשל התאמתו של התובע לנסיבות חייו. משכך, קבע בית המשפט 25% נכות תפקודית. עוד קבע בית המשפט כי הנכות הפלסטית אינה תפקודית. על מנת להעריך את אובדן הכנסותיו של התובע בעבר ובעתיד, בחן בית המשפט את הראיות שהוצגו, לרבות עדותו של התובע עצמו ושל עמיתיו, וכן נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על השכר הממוצע בענף ההיי-טק. בית המשפט החליט כי יש לקבוע את בסיס השכר של התובע על 16,423 שקל, תוך ניכוי של 25% מכושר ההשתכרות. בהתחשב בגילו של התובע ובגיל הפרישה הצפוי, פסק לו בית המשפט מיליון שקל. כמו כן נפסקו לתובע 130,000 ₪ בגין אובדן זכויות פנסיוניות, 100,000 ₪ בגין סיוע בעבר ובעתיד ו-65,000 ₪ בגין כאב וסבל. בנוסף, הורה בית המשפט לנכות 407,000 ₪ מסך חבילת הפיצויים לכיסוי ניכויים פוטנציאליים בגין הטבות שהתובע עשוי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי בגין התאונה השנייה, שהוכרה כתאונת עבודה. הסכום הסופי שהנתבע חויב לשלם לתובע מסתכם בסך של 1,361,384 ₪, כולל ריבית, הפרשי הצמדה ושכר טרחת עורך דין.