עת"מ 65863-10-21

תקציר

העותר, שהוטל עליו עיצום כספי לפי חוק החומרים המסוכנים בגין הפרת תנאי היתר הרעל, ערער על ההחלטה מכמה טעמים. ראשית, טענת השיהוי במתן ההחלטה נדחתה מאחר שבית המשפט מצא כי העותר היה מודע לאפשרות של עיצומים כספיים בשלב מוקדם, ולא חרג ממסגרת הזמן שנקבעה בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה להטלת עיצומים כספיים. שנית, בית המשפט הסכים עם פרשנותו של המשיב לסעיף 14ה(2) לחוק החומרים המסוכנים, המאפשר הטלת סנקציות נפרדות בגין כל הפרה של ההיתר. עם זאת, בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו לשלב חלק מההפרות לאחת, תוך התחשבות במכלול הנסיבות. העותרים הצליחו בחלק מזערי זה של העתירה, ונקבע כי יוחזר להם סכום השווה לסנקציה אחת לאחר ששילמו את כל שש הסנקציות. ההחלטה להטיל חמש סנקציות התקבלה, שכן בית המשפט מצא אותה סבירה ומידתית, במיוחד בהתחשב באופיין הקבוע של הסנקציות ובעילות ההפחתה המצומצמות. ככלל, העתירה נדחתה ברובה, ולא ניתן צו להוצאות, נוכח הצלחתו החלקית של העותר.