בע"מ 957/14

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך רכוש ומזונות ממושך בין בני זוג גרושים. נקודות המחלוקת המרכזיות הן חלוקת שלוש דירות: האחת ברחוב התשבי (דירת תשבי), השנייה בשדרות הנשיא (דירת הנשיא) והשלישית ברחוב כץ. בני הזוג נישאו בשנת 1974 ונפרדו בשנת 2007. דירת תשבי, בבעלות משותפת של שני הצדדים, הושכרה לאחר שבני הזוג עזבו בשנת 1991. הכנסות השכירות מנכס זה היו אמורות להתחלק ביניהם שווה בשווה. דירת הנשיא הייתה במקור בבעלות אמו של המבקש, אשר העניקה אותה במתנה למבקש בשנת 2004. לאחר מכן עברה האם להתגורר בדירת תשבי. לאחר פרידת בני הזוג, עבר המשיב להתגורר בדירת תשבי, בעוד המבקשת המשיכה להתגורר בדירת הנשיא. פסק דינו הראשוני של בית המשפט לענייני משפחה קבע כי על המשיב לשלם למבקש מזונות משלימים בסך 2,800 ₪ בחודש. עוד נקבע כי יש לראות בדירת הנשיא, על אף היותה רשומה על שם המבקש, כרכוש משותף בשל התנהלות הצדדים והשקעותיהם בדירה. שני הצדדים ערערו על פסק דין זה. המבקשת טענה כי על המשיב לשלם מזונות גבוהים יותר וכי יש להכיר בדירת תשבי כרכושה הבלעדי. בינתיים ביקש המשיב להכיר בדירת הנשיא כרכושו היחיד של המבקש. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה של המבקשת בעניין מזונות ודירת תשבי, אך פסק לטובתה בעניין דירת הנשיא, בקובעו כי המשיב לא הוכיח די הצורך את טענתו לבעלות משותפת. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנקודות אלה, אך שופט בית המשפט העליון דחה את בקשתם. כן דחתה השופטת את בקשת המשיב למתן רשות ערעור על ההחלטה בעניין דירת הנשיא, והדגישה כי רשות ערעור שנייה ניתנת במשורה ורק כאשר שאלה משפטית חורגת מעבר לצדדים הישירים המעורבים. באשר לערעור שכנגד שהגיש המשיב, קבע השופט כי הערעור הראשון והערעור שכנגד שלאחריו נבדלים זה מזה וכי ההיגיון העומד מאחורי התקנות המסדירות את עיתויו של ערעור שכנגד אינו חל על בקשה לדחיית ערעור על הסף בשל איחור בהגשתו. לסיכום, אישר השופט את קביעותיו של בית המשפט המחוזי ודחה את שתי בקשות רשות הערעור, תוך שהוא מדגיש כי אין עילת הוצאות במקרה זה. ההחלטה תוקנה ופורסמה ב-5 במרץ 2014.