עמ"א 1327-12-17

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונשים המוטלים על שלושה נאשמים שהורשעו בעבירות תכנון ובנייה. בית המשפט בוחן את עקרון המידתיות, את הערכים החברתיים שנפגעו ממעשיהם ואת נסיבות העבירות. חומרת המעשים נבחנת, כאשר מעשיו של נאשם 1 נחשבים לחומרה נמוכה ומעשיהם של נאשמים 2 ו-3 נחשבים לבינוניים בחומרתם. טווחי הקנסות נקבעים תוך התחשבות במצבם הכלכלי של הנאשמים ובחומרת העבירות: לנאשם 1 – בין 1,000 ל-15,000 ₪; נאשם 2, בין 20,000 ל-50,000 ₪; ונאשם 3, בין 10,000 ל-30,000 ₪. בית המשפט מוציא גם צווי הריסה והפסקת שימוש, עם מועדי ביצוע שונים לכל נאשם. על נאשם 1, הסובל ממצב רפואי ונפשי מורכב, נגזר העונש הקל ביותר, ואילו על נאשם 2, שהרוויח מהשכרת המבנים, נגזר עונש מעט כבד יותר. עוד ממליצה השופטת לרשויות הרווחה לשקול מציאת דיור חלופי לנאשם 1 בשל מצבו. כן מוזכרות זכויות הערעור לבית המשפט המחוזי. הכרעת הדין חותרת לאזן בין חומרת העבירות לבין נסיבותיהם האישיות של הנאשמים, במטרה לתת מענה מידתי לעבירות התכנון והבנייה.