ת"א 12351-11-08

תקציר

השופט פוסק במספר בקשות מקדמיות והשגות שהעלו הנתבעים (המבקשים) בתביעה אזרחית. ראשית, השופטת דנה בחוק ההתיישנות, ומסכימה עם הנתבע כי עילות התביעה של התובע (המשיב) בעניין זכויות וחובות משותפות אינן מיושנות, שכן הן התגבשו רק לאחר שהוכרז פסק דין לטובת התובע כבר אכיפה בישראל. משמעות הדבר היא כי טענות התובע, גם אם לא נדחו, עדיין ידרשו הוכחות משמעותיות. לאחר מכן, השופט בוחן את בקשת הנתבעים להחריג תביעות מסוימות על בסיס הסכם קודם בין הצדדים. השופט מצדד בתובע וקובע כי הטענות בתביעה הנוכחית אינן חדשות וכי ההסכם הקודם לא התכוון לאסור על התובע להעלותן. עוד קובע השופט כי התובע רשאי לכלול טענות וראיות נוספות, שכן ההחלטה הקודמת לא חייבה את התובע להגיש תביעה זהה. באשר לבקשת התובע לסעד הצהרתי, מסכים השופט עם טענת התובע כי סעד זה ראוי בשלב זה, שכן הוא לא יזדקק לסעד אופרטיבי נוסף לאחר שתיעתר בקשתו העיקרית של התובע. לבסוף, השופט פוסק את בקשת הנתבעים לדחות את התביעה על יסוד אי תשלום שכר טרחה, וקובע כי בחירתו של התובע בפסק דין הצהרתי נכונה מבחינה משפטית בתרחיש זה, ודוחה את הבקשה. השופטת מסכמת בקביעת דיון קדם משפט ומורה לנתבעים לכסות את הוצאות התובע בסך 20,000 ₪ + מע"מ.