מ"ת 9909-03-21

תקציר

פסק הדין דן בטיבה של ההתכתבות הקשורה לנשק ולסחר בו היו מעורבים המשיב וסאלח אחד. המסרים, שסבבו סביב מכירה ורכישה של אמצעי לחימה, כללו תמונות ואזכורים מפורשים של אמצעי לחימה מסוגים שונים. תוכנם ותדירותם של חילופי דברים אלה מצביעים על כך שהצדדים המעורבים האמינו באמת ובתמים כי מדובר בנשק אמיתי. הכרעת הדין מתייחסת גם לראיות נוספות, בהן הערכת קצין משטרה בכיר את התמונות, המאשרות כי הפריטים המוצגים אכן היו כלי נשק. יתר על כן, השוואת המחירים שהוזכרו בשיחות עם המחירים בשוק הפלילי של הנשק מספקת תמיכה נוספת למסקנה זו. בית המשפט מכיר בהכחשה הכללית של המשיב, אך מוצא כי הפריטים הנדונים מהווים נשק כמשמעותו בחוק. באשר לאישומים של ניסיון לסחר בנשק, פסק הדין מדגיש את הערכים החברתיים המוגנים בעבירות נשק ואת הצורך במענה ענישה למניעת עבירות כאלה. תוך שימוש במבחנים של סמיכות מספקת וחד-משמעיות, מגיע בית המשפט למסקנה כי מעשיו של המשיב עונים על הקריטריונים לניסיון לעבירה. ההתכתבות מאופיינת כמצביעה על פעילות פלילית קונקרטית ועל כוונה חד משמעית להשלים עסקאות מכירת נשק. משכך, נמצא המשיב אשם בארבעה סעיפים של ניסיון לסחר בנשק. עם זאת, באשר לאישומים בעבירות סחר שהושלמו, פסק הדין מצביע על עמימות מסוימת והיעדר פרטים קונקרטיים, המובילים לקביעה כי התשתית הראייתית אינה מספקת. בית המשפט מכיר בקיומם של פגמים מסוימים בראיות הנוגעות לביצוע עבירות מוגמרות של סחר בנשק. סיכומו של דבר, המשיב מורשע בארבע עבירות ניסיון חמורות לפי סעיפים 2, 4 ו-5 לכתב האישום, אך לא בעבירות המוגמרות של סחר בנשק לפי סעיפים 1, 3 ו-5. ההחלטה מתקבלת על סמך הראיות הקיימות, והדיון נקבע למועד מאוחר יותר.