ת"א 281/95

תקציר

פסק הדין דן במספר סוגיות מרכזיות הקשורות לליקויי בנייה, איחור במסירת דירות והבטחות שניתנו על ידי הנתבעת. ראשית, השופט קובע כי הנתבעת, שביצעה עבודות בנייה, אחראית למסור דירות שנבנו על פי סטנדרטים מקצועיים ותוך שימוש בחומרים מתאימים, כאמור בהסכם המכר. התובעים זכאים לקבל פיצוי בגין הליקויים שזוהו, שכן חובות הנתבעת אינן תלויות במחירי הדירות. השופט מקבל את ממצאיו של מהנדס שמונה על ידי בית המשפט ומורה לנתבע לתקן את הליקויים או לתת פיצוי. שנית, השופט בוחן את האיחור במסירת הדירות ומוצא כי הנתבעת לא הביאה ראיות מספיקות לכך שהעיכוב נגרם מגורמים שאינם בשליטתה, כגון היעדר השלמת תשתיות על ידי משרד הבינוי והשיכון. הנתבעת חויבה לפצות את התובעים בגין האיחור, למעט אלה שלא הביאו ראיות להשכרת דירות חלופיות. שלישית, השופט קובע כי אין לראות בהתבטאויות של נציגי הנתבעת בדבר איכות ורמת הבנייה הגבוהה, איכות החיים והמיקום בשטח ירוק, כמצגי שווא שכן מדובר בהגזמות נפוצות של סוחרים. רביעית, השופטת קובעת כי הנתבעת אינה אחראית להתאמת עליות הגג למגורים, שכן באחריות התובעים להשיג את ההיתרים הנדרשים. חמישית, השופט דוחה את הטענה כי הנתבע הבטיח להזיז את מפעל הבטון, שכן אין ראיות להבטחה כזו. לבסוף, השופט מורה לנתבע לפצות את התובעים בגין עוגמת הנפש ועוגמת הנפש שנגרמו עקב הפגמים והעיכובים, תוך קביעת סכומים אחידים לכל משפחה. הנתבע נדרש גם לשאת בהוצאות המומחה שמונה על ידי בית המשפט ולשלם את הוצאות המשפט של התובעים.