ת"א 45457-04-13

תקציר

פסק הדין מפרט את זכויותיהם הקנייניות של התובעים והנתבעים בכל הנוגע לסכסוך על חלקת קרקע. התובעים, יורשיו של חביב בוס, מבקשים לסלק את הנתבעים מהמקרקעין ומבקשים צו מניעה שיאסור עליהם להשתמש בשטחים מסוימים. פסק הדין מצדד בתובעים ברוב הסעיפים. היא מכירה בכך שחביב בוס היה הבעלים הרשום של החלקות המדוברות וכי הערת האזהרה על הנכס אינה מקנה לנתבעים זכויות קנייניות או מעין קנייניות. כמו כן, היא קובעת כי לנתבעים אין זכות להחזיק במקרקעין על בסיס הרמה התכנונית וההסכמות בין הצדדים. פסק הדין מורה לנתבעים לפנות את חלקה המזרחי של הקרקע, המסומנת כמספר 3, בשטח כולל של 350 מ"ר, כפי שנמכרה על ידי חביב בוס לחברה. בנוסף, כביש הגישה הצפוני, המסומן כמספר 1, אמור אף הוא להתפנות על ידי הנתבעים, שכן הוא לא נכלל בתכניות המוסכמות ולחברה היה היתר זמני בלבד להשתמש בו. האזור הדרומי, המיועד לחניה, יישאר כמות שהוא, עם צו מניעה האוסר כל שימוש מעבר לחניה. שטח זה הושכר על ידי חביב בוס לחברה, והתובעים לא סיפקו ביטול תקף של הסכם זה. כל צד אחראי להוצאות המשפטיות שלו. פסק הדין הוא לטובת התובעים, דוחה במידה רבה את טענות הנתבעים, והתיק נסגר.