ת"א 54232-10-15

תקציר

פסק הדין דוחה את עתירת משרד גורניצקי ושות'. המשרד ביקש מכונס הנכסים להודיע לרוכשים פוטנציאליים של נכס מקרקעין כי חלק מהבעלים הקיימים של הנכס התחייבו להיעזר בשירותיו המשפטיים של משרד גורניצקי לצורך רישום הדירות במקרקעין. החברה טענה כי התקשרה עם חלק מבעלי הזכויות בנכס, המקנה להם את הזכות הבלעדית לבצע עבודות משפטיות מסוימות הקשורות למקרקעין. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענת החברה משוללת כל יסוד. ההתקשרות החוזית בין משרד גורניצקי לבין חלק מבעלי הזכויות היוותה התחייבות אישית ולא הקימה כל זכות קניינית או מעין קניינית במקרקעין עצמם. רוכשי הנכס לא יהיו מחויבים לחוזה שבין החברה לבין בעלי הזכויות, שכן הראשונים לא היו צד לו. על פי חוקי המקרקעין והמכר, רוכש הנכס ירכוש אותו חופשי מכל זכות מנוגדת, לרבות הזכות לדרוש שירותים משפטיים ספציפיים. היחסים המיוחדים בין עורך דין ללקוח גרמו גם לכך שלא ניתן היה לכפות על קונה לקבל את שירותיו של משרד עורכי דין מסוים. יתר על כן, מהבקשה של משרד גורניצקי עצמו עולה כי הוא צפה וסיפק מצבים בהם לקוחותיו עשויים לממש את זכויותיהם בנכס באופן שונה ממה שהוסכם במקור. בית המשפט הגיע למסקנה כי כונס הנכסים אינו מחויב להודיע לרוכשים פוטנציאליים על התחייבויות כלשהן כלפי משרד גורניצקי ושות', וניתן למכור את הנכס ללא כל שעבודים כאלה. ההחלטה לא השפיעה על תוקפם של החוזים בין המשרד ללקוחותיו, שיישארו בתוקפם על פי החוק. משרד גורניצקי ושות' לא פסק הוצאות כלשהן מאחר שלא היה צד להליך.