ת"פ 54685-01-12

תקציר

מטרת הדיון היא לקבוע האם יש לנכות מתקופת מאסרו של נאשם הנתון במעצר בפיקוח אלקטרוני, ואם כן, באיזו מידה. המבקש טוען כי תנאי המעצר בפיקוח כה מגבילים, עד כי יש לראות בנאשם שווה ערך למי שמוחזק במתקן. לפיכך, יש לנכות מעונש המאסר את ימי המעצר בפיקוח אלקטרוני כמו ימי המעצר בפועל. עוד טוען המבקש כי יש להחיל רטרואקטיבית את חוק הפיקוח האלקטרוני האחרון, ששינה את מעמדם של נאשמים לעצורים בפיקוח אלקטרוני, כדי להצדיק ניכוי זה. עם זאת, השופט חולק על כך, וקובע כי המבקש שוחרר בערבות בתנאים ולא נעצר אלקטרונית. בכך מצדד השופט בהלכה הקיימת, הקובעת כי ימי מעצר בפועל מנוכים כדבר שבשגרה מעונשי מאסר, ואילו תקופות שחרור בערבות אינן כאלה, בשל ההבדלים המשמעותיים בחופש ובתנאים של שני המצבים. יתר על כן, השופט מדגיש כי יש לשקול את תקופת המעצר בפיקוח אלקטרוני, תנאיו והשפעותיו במהלך גזר הדין, ולא להניח "ניכוי אוטומטי". השופט מפנה לפסקי דין עדכניים של בית המשפט המחוזי החולקים עמדה זהה זו ומדגיש כי יש להשאיר את שאלת ניכוי תקופות המעצר בפיקוח לשיקול דעתה של הערכאה השופטת. משכך, הבקשה נדחית.