עת"מ 1103/08

תקציר

לעותרת, שהפעילה מסעדה בפתח תקווה, לא היו זכויות חוקיות במקרקעין עליהם שכן העסק. משפתח בעל הקרקע בהליכי פינוי, פינה העותר את המקום. לאחר מכן פנתה העותרת למועצת העיר, שהחליטה להקצות לעותר קרקע חדשה. עם זאת, החלטה זו הותנתה במציאת חלקת קרקע מתאימה, דבר שמחלקת הנכסים לא יכלה לעשות בשל אילוצים תכנוניים והדרישות הספציפיות של הקרקע. בית המשפט קבע כי החלטות מועצת העיר אינן מהוות הבטחה שלטונית, שכן הן נתונות לשינוי ולביטול בשל שינוי הנסיבות, וחוסר היכולת למצוא קרקע מתאימה. כמו כן, למועצה לא הייתה סמכות להבטיח הבטחה מסוג זה ללא אישור משרד הפנים. גם טענת העותר כי שינה את עמדתו בהסתמך על החלטות המועצה נדחתה, שכן לא היו לו זכויות חוקיות בקרקע המקורית. בית המשפט הגיע למסקנה כי העתירה משוללת כל יסוד, והורה לעותר לשלם למשיבים הוצאות בסך 25,000 ₪.