ת"פ 62201-05-19

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לשלושה נאשמים שהואשמו במספר עבירות הקשורות לדיני העבודה בישראל. האישום הראשון נגד נאשמים 1, 2 ו-3 עסק בהעסקת קבלני כוח אדם ללא רישיון, בניגוד לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. בית המשפט מצא כי מדובר בשלושה אירועים נפרדים, שבכל אחד מהם ריבוי עבירות, וקבע את טווח הענישה בין 20% ל-60% מהקנס המרבי, כפול מספר העבירות. בהתחשב בהודאות הנאשמים ובנסיבות מקלות נוספות, קנס בית המשפט את נאשם 1 ב-36,000 ₪, את הנאשם 2 ב-90,000 ₪ ואת הנאשם 3 ב-43,200 ₪ בגין אישומים אלה. האישום השני היה העסקת ילדים מתחת לגיל 15 והעסקת ילדים בשעות לילה אסורות, בניגוד לחוק עבודת נוער. בית המשפט קבע את טווח הענישה כפי שהציעה התביעה, בין 17,500 ₪ ל-23,000 ₪ לכל נאשם. בהתחשב בהודאות הנאשמים ובגורמים נוספים, בית המשפט קנס כל אחד מהנאשמים ב-18,000 ₪ בגין הפרות אלה. האישום השלישי היה הנפקת תלושי שכר חלקיים לעובדים, בניגוד לחוק הגנת השכר. לגבי נאשם 1 קבע בית המשפט את טווח הענישה בין 8,000 ₪ ל-20,000 ₪, ולנאשם 2, לו מספר גדול יותר של עבירות, נקבע הטווח שבין 20,000 ₪ ל-40,000 ₪. בהתחשב בנסיבותיהם המקלות של הנאשמים, נקנס נאשם 1 ב-12,000 ₪ ונאשם 2 ב-30,000 ₪. בית המשפט קבע גם את שיטת תשלומי הקנס, המתפרסת על פני 40 תשלומים חודשיים החל מפברואר 2023. כן נדרשו נאשמים 1 ו-2 לחתום על התחייבות להימנע מביצוע עבירות דומות לתקופה של שלוש שנים. נאשם 3 נדרש לחתום על התחייבות דומה לתקופה של שנתיים. הקנסות היו אמורים להיות משולמים למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות של רשות האכיפה והגבייה, בשיטות שונות ומוגדרות. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 5.1.2023.